ויקיפדיה:הידעת?

ראשי דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
12 ביוני 2021

בשנת 1854 המציא אנטוניו מאוצ'י, מהגר איטלקי שחי בארצות הברית, מכשיר דמוי טלפון שאפשר לו לתקשר בין קומות בביתו, אך הוא לא רשם פטנט על המצאתו. בשנת 1876 הקדים אותו אלכסנדר גרהאם בל ורשם פטנט על הטלפון שהוא המציא, מה שגרם להכרה בו כממציא הבלעדי של הטלפון במשך יותר ממאה שנה בכל מקום למעט איטליה. ב-16 ביוני 2002 הכיר בית הנבחרים האמריקני בחלקו של מאוצ'י בהמצאת הטלפון.

עריכה - תבנית - שיחה
הידעת?
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
יוני 2021
1 ביוני 2021

היזידים הם קבוצת דת-לאום של כורדים ובה כמיליון מאמינים שרובם מתגוררים בסביבות מוצול שבעיראק. בתקופת האימפריה העות'מאנית נרדפו המאמינים על ידי השלטונות, לאחר שהואשמו כי הם עובדי השטן. הדת ייחודית במאפיינים רבים. כך, למשל, יום המנוחה הוא יום השבת, אך יום רביעי נחשב כיום קדוש; השנה החדשה נחגגת בחודש ניסן; ובסביבות חודש אלול ותשרי נחגג הסתיו על ידי התכנסות לסעודה גדולה - בהתכנסות זו רוחצים היזידים בנהר ומדליקים מאות מנורות בקברי קדושים; קיים איסור לירוק על האדמה או על אש; ומגע ממושך עם מי שאינם יזידים נחשב למטמא. כמו כן, חל איסור, שלעיתים אינו מתקיים במלואו, על לבישת בגדים בצבע כחול ועל אכילת חסה.

עריכה - תבנית - שיחה
2 ביוני 2021

נהגי מרוץ המתחרים בפורמולה 1 מבצעים בממוצע כ-2,800 העברות הילוכים במהלך מרוץ אחד. במסלולים מפותלים, כדוגמת הגרנד פרי של מונקו, מגיע מספר ההעברות ל-4,000. במהלך הפניות המהירות מופעל על הצוואר עומס של 5G, השווה למשקל של 20-25 ק"ג וקצב הלב הממוצע עומד על 170 פעימות לדקה. בנוסף, הטמפרטורה בתא הנהג מגיעה עד ל-50 מעלות צלזיוס. השילוב של גורמים אלו לאורך כל המרוץ (כשעה וחצי של מאמץ מתמשך) גורם לנהגים לאבד כ-4 ק"ג ממשקל גופם במהלך כל תחרות.

עריכה - תבנית - שיחה
3 ביוני 2021

ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 עורר עניין רב בקרב מדענים וחובבי אסטרונומיה שנסעו במיוחד לאזורים בהם נצפה ליקוי חמה מלא. בניגריה נדרשה היערכות מיוחדת של כוחות הביטחון לקראת האירוע לאחר שב-9 בינואר 2001 פרצו בעיר מידוגורי בצפון-מזרח ניגריה מהומות קשות בעקבות ליקוי לבנה. קבוצות צעירים מוסלמים התפרעו בעיר ותקפו בעיקר כנסיות, ומטרות נוצריות אחרות, בטיעון שאלוהים מסתיר את הירח כעונש לכופרים. עקב כך הוציא שר ההסברה הניגרי הודעה מטעם הממשלה הקוראת לתושבים לא להיכנס לפאניקה לקראת ליקוי החמה ב-2006.

עריכה - תבנית - שיחה
4 ביוני 2021

כתב יד וויניץ' הוא חיבור בן מאות עמודים, בכתב יד, שנכתב כנראה במאה ה-15. טובי הפילולוגים והקריפטולוגים של המאה העשרים השקיעו רבות בניסיונות לפענחו, אך לא הצליחו להבין אפילו מילה ממנו. הם גם לא מזהים את השפה בה נכתב ולא שום שפה דומה לה. עקב כישלונות הפענוח עלו השערות לפיהן החיבור נכתב בכתב מוצפן, בשפה שהומצאה במיוחד עבורו או אפילו שהחיבור הוא מהתלה, ושמעולם לא הייתה לו שום משמעות. השערות אלו אינן מקובלות על החוקרים, משום שאלגוריתמים בני זמננו קובעים שלכתב שבחיבור יש מאפיינים ברורים של שפה טבעית ומדוברת. אלא שבכך לא מסתכמת התעלומה שבחיבור. האיורים הרבים השזורים בדפיו מורים כי נושאו הוא מדעי הטבע – אולם אסטרונומים ובוטנאים קובעים כי מרבית האיורים האלו מתארים גרמי שמיים וצמחים שלא התקיימו מעולם.

עריכה - תבנית - שיחה
5 ביוני 2021

התצלום המפורסם של הנפת הדגל באיוו ג'ימה ב-23 בפברואר 1945 אינו מתעד את ההנפה הראשונה של דגל ארצות הברית מיד לאחר כיבוש הר סוּרִיבָּאצִ'י בקרב איוו ג'ימה, אלא הנפה שנייה של הדגל באי. תמונת ההנפה הראשונה שצילם לואיס לווארי התפרסמה הרבה פחות מזו של הצלם זוכה פרס פוליצר ג'ו רוזנטל מסוכנות Associated Press. נשמעו טענות רבות כי הצילום השני היה מבוים, אולם זה לא פגע בהצלחתה של התמונה שהפכה לתמונה המייצגת של מלחמת העולם השנייה בקרב הציבור האמריקאי. הדגל השני מוצג כיום במוזיאון חיל הנחתים האמריקני.

עריכה - תבנית - שיחה
6 ביוני 2021

בעת החדשה יש שכיחות גבוהה, ביחס לגודל האוכלוסייה, של שחמטאים ממוצא יהודי שכיכבו בצמרת עולם השחמט. כך, למשל, ארבעה מתוך חמשת השחקנים בנבחרת הלאומית של פולין, שזכתה באולימפיאדת השחמט השלישית, אשר נערכה בהמבורג שבגרמניה ביולי 1930, היו יהודים. בנוסף לשחמטאים אלו, עקיבא רובינשטיין, סבלי טרטקובר, דויד פז'פיורקה ופאולין פרידמן, גם שלושת הזוכים במדליות האישיות באותה תחרות היו יהודים: עקיבא רובינשטיין זכה במדליית זהב, סאלו פלור מצ'כוסלובקיה זכה בכסף ויצחק קשדן מארצות הברית קיבל את הארד.

עריכה - תבנית - שיחה
7 ביוני 2021
 
רחוב הרצל, הרחוב הראשון בתל אביב

עובדה ידועה היא שהעיר תל אביב נקראה בשם שהעניק נחום סוקולוב לספרו של בנימין זאב הרצל, אַלְטְנוֹיְלַנְד (ארץ ישנה-חדשה), אותו תרגם לעברית. תל היינו יישוב שנחרב ואילו האביב מבטא התחדשות וצמיחה. אולם, מקור הביטוי הוא בספר יחזקאל, פרק ג', פסוק ט"ו: "וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר". לפי המקובל במחקר, "תל אביב" כשמו של מקום יישוב גולים יהודים בבבל, הוא שיבוש, או מדרש שם, של המונח האכדי "til abubi" - תל (שנותר לאחר) מבול. ביטוי זה, ששימש כבר בחוקי חמורבי ככינוי למקום הרוס ושומם, מצטרף אל יישובי גולים המוכרים בשמות המבטאים הרס, כ"תל מלח" ו"תל חרשא" (ספר נחמיה, פרק ז', פסוק ס"א). מסתבר שהבבלים יישבו גולים בחבל ניפור, שחרב במלחמות בין בבל לאשור, על מנת ליישבו. לפיכך, שמה העברי של "העיר העברית הראשונה" שהוקמה על ידי עולים חדשים, מבוסס על שמו האכדי של מקום יישובם בבבל של יהודים שהוגלו מממלכת יהודה עם חורבנה, כ-2,500 שנים מוקדם יותר. אך בעוד שהשם האכדי מבטא את הרס המקום בעבר, השם העברי מבטא את השאיפה לצמיחה עתידית.

עריכה - תבנית - שיחה
8 ביוני 2021

חידתו המפורסמת של שמשון: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק" (שופטים, י"ד, י"ד) זכתה להתייחסות נרחבת במחקר המקראי. בהקשרה המקראי, פתרון החידה הוא אריה המוציא מתוכו דבש; אך החוקרים, בייחוד המוקדמים שביניהם, נטו להניח שלחידה היה בעבר קיום עצמאי מחוץ להקשר שבו היא נתונה, והם הציעו לה פתרונות מגוונים. פתרון מקורי הציע הפילולוג הנס באואר. הוא שיער שבעברית הקדומה התקיימה המילה "אֲרִי" במשמעות "דבש", לצד המשמעות ההומונימית הרגילה של "אריה"; המילה המשוערת נגזרה מהשורש אר"ה, המתייחס ללקיטה ואיסוף של פירות, מיצי פירות ועוד, כמו בשיר השירים, ה', א': "אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי". יש שמצאו למילה "ארי" במשמעות "דבש" מקבילות בערבית ובאוגריתית. לפי השערה זו, חידת שמשון הייתה חידת כפל לשון: הפותר נדרש למצוא מילה דו-משמעית שמובנה האחד הוא אוֹכֵל (טורף) עז ומובנה האחר הוא מאכל מתוק. הפתרון הוא המילה "ארי", במשמעות "אריה" ו"דבש" בהתאמה. חוקרים מציינים מקום נוסף במקרא שבו ייתכן משחק מילים הרומז למילה "ארי" במשמעות "דבש": בשמואל א יד, כז, יהונתן, שנחלש בקרב, טובל את מטהו בדבש וטועם ממנו - "וַתָּאֹרְנָה (קרי) עֵינָיו". לדעת החוקרים, המילה "וַתָּאֹרְנָה" רומזת למילה "ארי".

עריכה - תבנית - שיחה
9 ביוני 2021

מחקר מתמטי של אמנות האוריגמי היפנית גילה שחישוב דרך הקיפול של דגמי אוריגמי היא בעיה NP שלמה, כלומר בעיה קשה במיוחד לפתרון. בבסיס החקר המתמטי של האוריגמי עומדות שבע אקסיומות המגדירות את הפעולות הגאומטריות האפשריות בתהליך הקיפול. טכניקות הקיפול של אוריגמי נמצאות בשימוש גם בתכנון הנדסי של מתקנים מתקפלים "חכמים", כגון מפרשים סולאריים מתקפלים עבור לוויינים, תומכנים זעירים מתקפלים עבור צנתרי לב, כריות אוויר לכלי רכב המתנפחות באופן יעיל יותר, כיפות מתקפלות עבור אצטדיוני ענק, שלדות רכב המתקפלות באופן שיספוג טוב יותר פגיעות מהתנגשויות ועוד.

עריכה - תבנית - שיחה
10 ביוני 2021

עיר הקיט הרומנית סינאיה קרויה על שם הר סיני. זאת לאחר שהספטאר הוולאכי מיכאיל קאנטקוזינו עלה לרגל במאה ה-17 לארץ הקודש, בליווי אמו ואחותו, והגיע עד מנזר סנטה קתרינה. לאחר ששב לארצו, ייסד, לזכר המסע, מנזר בשם סינאיה, וסביבו קמה במרוצת השנים עיר הנושאת שם זה.

עריכה - תבנית - שיחה
11 ביוני 2021

לעיתים שמות רחובות מוחלפים בעקבות אירועים אקטואליים, או כהתרסה. כך בתחילת שנות ה-80 שינתה איראן את שם הרחוב שבו מוקמה שגרירות מצרים בטהראן לשם רוצחו של אנואר סאדאת, ח'אלד אסלאמבולי, מאנשי הג'יהאד האסלאמי המצרי. הדבר קרה בעת ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, ועם חידושם שונה שם הרחוב שנית ל"רחוב האינתיפאדה הפלסטינית". מצרים שינתה את שם הרחוב בו שוכנת שגרירות ישראל לרחוב מוחמד א-דורה. שדרות הציונות בחיפה הן רחוב ראשי העולה אל הכרמל ששינה את שמו פעמיים. הרחוב נקרא תחילה "דרך ההר" ולאחר הקמת המדינה שונה שמו ל"שדרות או"ם", כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר 1947. אולם ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות, ובעקבות החלטה זו שינתה שוב עיריית חיפה את שם הרחוב ל"שדרות הציונות", כמחאה על החלטת האו"ם, שם שנותר על כנו גם אחרי ביטול ההחלטה מאוחר יותר, בקבלת החלטה 4686 בעצרת הכללית ב-16 בדצמבר 1991.

עריכה - תבנית - שיחה
12 ביוני 2021

בשנת 1854 המציא אנטוניו מאוצ'י, מהגר איטלקי שחי בארצות הברית, מכשיר דמוי טלפון שאפשר לו לתקשר בין קומות בביתו, אך הוא לא רשם פטנט על המצאתו. בשנת 1876 הקדים אותו אלכסנדר גרהאם בל ורשם פטנט על הטלפון שהוא המציא, מה שגרם להכרה בו כממציא הבלעדי של הטלפון במשך יותר ממאה שנה בכל מקום למעט איטליה. ב-16 ביוני 2002 הכיר בית הנבחרים האמריקני בחלקו של מאוצ'י בהמצאת הטלפון.

עריכה - תבנית - שיחה
13 ביוני 2021

שמואל רכטמן היה חבר הכנסת הראשון שהורשע בעברה פלילית ונדון למאסר. הוא אף אולץ להתפטר מן הכנסת. לו היה רכטמן מכהן בפרלמנט של הודו, היה יכול להמשיך בתפקידו גם בהיותו אסור. בפרלמנט ההודי כיהנו אפילו חברים שהורשעו בפשעים חמורים, כרצח וסחיטה, והיו גם כאלו שנבחרו לתפקידם בעודם בכלא. כמה אסירים אף שוחררו מהכלא על מנת שיוכלו להשתתף בהצבעות חשובות.

עריכה - תבנית - שיחה
14 ביוני 2021

אוניברסיטת היידלברג, שנוסדה בשנת 1386, היא העתיקה באוניברסיטאות גרמניה, ונחשבת לאחת האוניברסיטאות הטובות באירופה. עם זאת, מסורת האוניברסיטה אינה מורכבת רק ממצוינות אקדמית: במאה ה-18 הובילו תלונות תכופות של התושבים באזור הקמפוס על התנהגותם של סטודנטים הוללים, את הנהלת האוניברסיטה להקים בתחומה כלא סטודנטים, שבו נכלאו סטודנטים פוחזים לתקופה שבין יומיים עד ארבעה שבועות בשל הפרת הסדר הציבורי. במהלך השנים שינה כלא הסטודנטים את מקומו מספר פעמים, עד שלבסוף נסגר ב-1914. כיום אתר הכלא פתוח למבקרים ומהווה אתר תיירות פופולרי בהיידלברג, בין היתר בשל שפע כתובות גרפיטי שציירו הסטודנטים הכלואים על הקירות, הדלתות ואף על התקרה.

עריכה - תבנית - שיחה
15 ביוני 2021

המצאת הצילום הוכרזה על ידי לואי ז'אק מנדה דאגר ב-7 בינואר 1839. לאחר ההכרזה, עשרים וארבעה אנשים טענו שהרעיון עלה במוחם בשנים שקדמו לפרסום, או שהמציאו תהליך צילום משלהם מיד לאחר ההכרזה. אחד מהם, אנטואן ארקול רומואלד פלוראנס, אמן וקרטוגרף צרפתי שחי ועבד בברזיל, ערך בשנות השלושים של המאה ה-19 ניסויים בעזרת קמרה אובסקורה. הוא השתמש בתרכובת כסף-כלורי המתכהה באור, שאת פעולתה הצליח לעצור בעזרת תמיסת אמוניה. באחת ממחברותיו משנת 1832, אף כינה פלוראנס את הטכניקה שפיתח Photographie, או "רישום-אור", שנים לפני ששם זה הפך לכינוי המקובל של תהליך הצילום. כששיטת הצילום של דאגר פורסמה, הבין פלוראנס ששיטתו מוצלחת פחות והצהיר "לא אריב עם איש על המצאתו... משום ששני אנשים יכולים לחשוב על אותו רעיון".

עריכה - תבנית - שיחה
16 ביוני 2021

קוסטה ריקה נחשבת כמדינה הדמוקרטית ביותר באמריקה הלטינית, והיא בעלת מסורת ארוכת שנים של שמירה על זכויות האזרח ושל עזרה סוציאלית. מאז 1948 שורר בה משטר רב-מפלגתי יציב שאינו אופייני לאזור. למעט כוח משטרתי קטן, לא קיים כל צבא בקוסטה ריקה. ב-1948 הוביל חוסה פיגרס פרר התקוממות נגד הממשלה בטענה שהבחירות היו מזויפות. מלחמת האזרחים נמשכה 44 יום, בסיומה נקבעה חוקה חדשה. במסגרת החוקה החדשה הוחלט על ביטול הצבא, וב-1 בדצמבר 1948 בוטל בה הצבא. קוסטה ריקה הייתה המדינה הראשונה בעולם שביטלה את הצבא באופן חוקתי.

עריכה - תבנית - שיחה
17 ביוני 2021

תמרור משמש לרוב כשלט הנחיה ואזהרה לנהגים. במדינות רבות בעולם, שבהן מסתובבות חיות בר בסמוך לכבישים נהוג לשים תמרור המזהיר מפגיעה בהן. באוסטרליה, למשל, ישנו תמרור המזהיר מקנגורו חולף, בשוודיה יש תמרור המתריע מפגיעה באייל קורא, ובנגב הישראלי יש תמרור המזהיר מהיתקלות בגמלים. התמרור המוזר ביותר ממין זה מצוי בטרולסטיגן שבנורווגיה. על הכביש, שנבנה ב-1936 בהוראת המלך הוקון השביעי, הוצב תמרור, היחיד בעולם, המתריע מפני טרולים המתרוצצים באזור.

עריכה - תבנית - שיחה
18 ביוני 2021

אחד משמות הרחובות הנפוצים בישראל הוא "רחוב הרצל", על שמו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. עם זאת, דווקא בעיר הרצליה, הקרויה על שמו, אין רחוב בשם זה. זאת מכיוון שוועדת השמות של העיר סברה שהשם "רחוב הרצל בהרצליה" עלול לעורר בלבול בקרב הציבור. עם זאת, לכך נמצאו פתרונות עוקפים, ובמקום לקרוא לרחוב בשם "הרצל" נקראו רחובות על שם ספריו של הרצל, כמו "מדינת היהודים" ו"דרך אלטנוילנד", או רחוב "שדרת הכוכבים", שבו נמצא קניון שבעת הכוכבים, על שם הצעתו של הרצל שבדגל המדינה יהיו שבעה כוכבים. את השם "הרצליה" נתן לעיר ככל הנראה מנחם שינקין, ממייסדי תל אביב. לתל אביב רצו לקרוא תחילה בשם "הרצליה", אך שינקין טען שהשם אינו מתאים מאחר שכבר ישנו בעיר רחוב הרצל וישנה גימנסיה הרצליה, ולכן לא ייתכן ששם העיר עצמה יהיה "הרצליה"; על כן נבחר שם העיר "תל אביב" לפי ספרו של הרצל "אלטנוילנד" ("ארץ חדשה-ישנה"). כאשר הוקמה הרצליה, נזכר שינקין בהצעה הישנה והציע את השם - "הרצליה".

עריכה - תבנית - שיחה
19 ביוני 2021

יוסף טרומפלדור, המכונה "הגיבור הגידם", איבד את ידו בפורט ארתור במהלך מלחמת רוסיה-יפן, כשפגז ריסק את ידו השמאלית. לאחר שהשתחרר מהשבי היפני, היה טרומפלדור ליהודי הראשון בצבא האימפריה הרוסית שזכה לדרגת קצונה מבלי להמיר את דתו. הוא קיבל את הדרגה יחד עם אותות הצטיינות רבים, מידי הצאר הרוסי ניקולאי השני, בנוכחות הצארינה אלכסנדרה. הצארינה ענדה לו את המדליות באופן אישי ונתנה לו במתנה יד תותבת. הצאר הציע לטרומפלדור מספר הטבות ובהן קריירה צבאית ואחוזה גדולה, אך הוא סירב וביקש לעלות לארץ ישראל. טרומפלדור נפל במאורעות תל חי בי"א באדר ה'תר"פ (1 במרץ 1920). יחד עם חמישה ממגיני תל חי שנפלו באותו יום, ושניים שנהרגו קודם לכן, הוא מונצח בשם העיר הסמוכה - קריית שמונה.

עריכה - תבנית - שיחה
20 ביוני 2021 תבנית:הידעת? 20 ביוני 2021 עריכה - תבנית - שיחה
21 ביוני 2021 תבנית:הידעת? 21 ביוני 2021 עריכה - תבנית - שיחה
22 ביוני 2021 תבנית:הידעת? 22 ביוני 2021 עריכה - תבנית - שיחה
23 ביוני 2021 תבנית:הידעת? 23 ביוני 2021 עריכה - תבנית - שיחה
24 ביוני 2021 תבנית:הידעת? 24 ביוני 2021 עריכה - תבנית - שיחה
25 ביוני 2021 תבנית:הידעת? 25 ביוני 2021 עריכה - תבנית - שיחה
26 ביוני 2021 תבנית:הידעת? 26 ביוני 2021 עריכה - תבנית - שיחה
27 ביוני 2021 תבנית:הידעת? 27 ביוני 2021 עריכה - תבנית - שיחה
28 ביוני 2021 תבנית:הידעת? 28 ביוני 2021 עריכה - תבנית - שיחה
29 ביוני 2021 תבנית:הידעת? 29 ביוני 2021 עריכה - תבנית - שיחה
30 ביוני 2021 תבנית:הידעת? 30 ביוני 2021 עריכה - תבנית - שיחה
הידעת?
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר