מגפת הקורונה בישראל

מגפה רחבת-היקף בישראל, חלק ממגפת הקורונה העולמית

מגפת הקורונה בישראל היא חלק מהתפרצות מגפה עולמית של מחלת נגיף קורונה 2019, שנגרם מנגיף מזן SARS-CoV-2. החולה המאומת הראשון בישראל נרשם ב-21 בפברואר 2020.

מגפת הקורונה בישראל
אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא
אוהלי טיפול בחולי קורונה ליד הכניסה לחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא
תאריך התחלה 21 בפברואר 2020
תאריך סיום עדיין פעילה
פתוגן נגיף ה-SARS-CoV-2
מקרי מוות 6,304‏ [1]
מקרי הדבקה 836,158‏ [1]
  • 3,360 מהם חולים פעילים
    • 250 מתוכם במצב קשה
הבריאו 826,494‏ [1]
רענון נתונים
שר הבריאות יולי אדלשטיין (מימין) וד"ר אסנת לבציון-קורח מנהלת המרכז הרפואי שמיר (משמאל) מבקרים חולה קורונה, 23 ביולי 2020
מדבקת שמירת 2 מטר בסניף דואר ישראל. מדבקות מעין אלה הודבקו במרחבים ציבוריים שונים על המרצפות והמדרכות.

רקעעריכה

 
שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב לשעבר, בחתימה על צו בריאות העם
 
קניון הקריון בקריית ביאליק סגור במוצאי שבת בעקבות מתן ההוראה על סגירת מרכזי קניות

מגפת הקורונה היא מגפה עולמית של מחלת נגיף קורונה 2019. הנגיף, מזן SARS-CoV-2, עבר מבעלי חיים נגועים לבני אדם. הנגיף זוהה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן, הרפובליקה העממית של סין. ובפברואר 2020 החל להתפשט במהירות לכל רחבי העולם.

ציר זמןעריכה

מקרי COVID-19 בישראל  
     מקרי מוות        הבריאו        חולים

תאריך

כל המקרים המאובחנים

2020-02
7
2020-03
5,358
2020-04
15,946
2020-05
17,071
2020-06
25,041
2020-07
71,634
2020-08
116,596
2020-09
227,100
2020-10
314,498
2020-11
338,391
2020-12
426,749
מקור: [2]

תחילת 2020עריכה

ב-27 בינואר חתם שר הבריאות יעקב ליצמן על צו, לפי פקודת בריאות העם, המוסיף את נגיף קורונה החדש לרשימת המחלות בעלות חשיבות בין-לאומית המחייבות הודעה מיידית.[צ 1]

ב-27 בפברואר, זוהה המקרה המאומת הראשון של נשא קורונה בישראל, אזרח שחזר מאיטליה מספר ימים קודם.[צ 2] למחרת אובחנה ההדבקה הראשונה בישראל. באותו היום פורסם כי צליינים דרום קוריאנים שביקרו בישראל בין 8 ל-15 בפברואר, אובחנו כנשאים לאחר ששבו לארצם.[צ 3][צ 4] בסוף פברואר הגיע מספר המבודדים ל-5,630.[צ 5]

ב-5 במרץ 2020 פורסם כי קבוצת צליינים מיוון טיילו בישראל כשהם נגועים בנגיף מ-20 עד 27 בפברואר. בעקבות ביקור הקבוצה בבית לחם הטיל צה"ל סגר על העיר.

לפי חוקרים מהמכון למחקר ביולוגי בישראל, חגיגות ומסיבות פורים שנערכו ב-10 וב-11 במרץ ללא כל הגבלות וריחוק חברתי, יצרו הדבקה המונית.[צ 6]

 
כבישים ריקים בליל הסדר

בהדרגה, הטילה הממשלה מגבלות שונות באמצעות תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה. ב-14 במרץ הוחלט על סגירת כלל המשק, ונאסרה התקהלות של למעלה מ-10 אנשים, לצד הגבלות נוספות[צ 7] וסגירת כל מערכת החינוך. בהמשך החודש התהדקו ההגבלות בהדרגה.[צ 8]

 
גן משחקים בתל אביב, סגור בעקבות הקורונה, 27 במרץ 2020

ב-20 במרץ 2020 דווח על נפטר ראשון מהמגפה.[צ 9]

 
אוטובוסים הוגבלו בתפוסתם ונמנעה ישיבה קרוב לנהג, מרץ 2020

ב-25 במרץ, הוגבלה יציאה מהבית. ב-31 במרץ נאסרה התקהלות בשטח פתוח גם לצורכי תפילה.[צ 10]

בשבוע של פסח וליל הסדר, שחל ב-8 באפריל, הוכרז סגר נרחב. לצורך האכיפה נפרסו ברחבי הארץ כ-30 אלף שוטרים, 1,400 חיילים וכ-300 פקחים.

ב-12 באפריל נכנס לתוקפו צו המחייב עטיית מסכה בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי.[צ 11]

הקלות ויציאה מהסגרעריכה

ב-18 באפריל החלה ירידה במספר החולים, ומספר המחלימים המאומתים החדשים היה גבוה ממספר הנדבקים המאומתים החדשים - 209 מחלימים לעומת 158 נדבקים. מאז ועד 29 במאי, לא עלה מספר החולים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת. בעקבות הנתונים החלו לבחון בממשלה הקלה על המגבלות וחזרה לפעילות מלאה של המשק באמצעות התו הסגול ומערכת החינוך.

החל מ-19 באפריל החלו הקלות ראשונות. ב-30 באפריל בוטלה מגבלת קיום פעילות ספורטיבית עד 500 מטר מהבית.[צ 11]

ב־4 במאי בוטלה מגבלת המרחק, ופורסמה אסטרטגיית יציאה לשגרה בצל המגפה. בעת פרסומה נאמר שבהתאם למדדים מסוימים עלולות ההקלות להתבטל.[צ 11]

 
אזור המזון בקניון עזריאלי לאחר פתיחת הקניונים מחדש ב-7 במאי

מאז 3 במאי, חזרו הילדים והנוער למוסדות הלימוד בהדרגה תחת הנחיות שרוככו ב-14 במאי. עקב שרב קיצוני, מ-19 במאי ועד ל-22 במאי, לא חלה חובת עטיית מסכה בחלק מהמקרים.

במהלך החודש הגבלות על התחבורה הציבורית ועל בתי עסק קטנו בהדרגתיות.[צ 12] פורסמו מתווים לפתיחת מסעדות, בתי קפה וברים (למעט מועדוני הריקודים) וקיום פעילויות מצומצמות נוספות. אלה נפתחו ב-27 במאי, קצת לפני המועד המקורי.[צ 13] בהדרגה נפתחו תחת הנחיות גם בתי המלון ואטרקציות תיירותיות נוספות.[צ 14]

במהלך שבועות אלו החלה עליה איטית בתחלואה, שגרמה לעיכוב בהקלות, ולמרות זאת באמצע יוני חזרו להתקיים אירועי שמחות ותרבות, תחת הנחיות.[צ 15] בסוף יוני, התגבר קצב עליית התחלואה.

הידוק ההגבלותעריכה

בתחילת יולי, הוחלט שההתקהלות בשטח סגור תצומצם מאוד.[צ 16] לאחר 3 ימים, הוחלט שיסגרו אולמות אירועים ומוסדות תרבות. צומצם מספר האנשים המותר בסוגי בתי עסק שונים[צ 17] ובתחבורה ציבורית.[צ 18]

בימים שלאחר מכן הודקו מעט חלק מההגבלות, ובהמשך הודקו עוד יותר במהלכי חקיקה.[צ 19] בשלב זה מוקדו המגבלות בעיקר בסופי שבוע. הגבלת המסעדות נדחתה עקב לחץ,[צ 20] ואחרות שונו על ידי ועדת הקורונה.[צ 21] ב-5 באוגוסט בוטלו. נקבעה התערבות נקודתית בערים שבהן רמת התחלואה גבוהה.[צ 22] סוכם שהופעות חיות יתקיימו במתכונת "דרייב אין", תחת מגבלות.[צ 23] עד אמצע יולי מספר הנדבקים עלה בחדות. בסופו נבלמה העלייה.

עם מינוי רוני גמזו ל"ממונה הקורונה", החל תכנון תוכנית הרמזור, להתאמת המגבלות באופן מקומי, לפי רמת התחלואה המקומית ביישוב.

ב-9 באוגוסט, אושרו הגבלות. בהן: צמצום הנוכחות במקומות העבודה.[צ 24] במקביל, חודשו מופעי התרבות באוויר הפתוח.[צ 25] ב-14 באוגוסט, אושר סטנדרט אחיד לפעילות במסעדות ובתי תפילה, ביחס לגודלם.

באוגוסט, נמשכה העלייה בכמות הנדבקים שאושפזו בבתי החולים. מספר הנדבקים היומי נשאר סביב 2000.

בסוף אוגוסט אושרה תוכנית הרמזור.[צ 26] לפיו נקבע צבע לכל יישוב על פי: קצב גידול התחלואה, מספר החולים (ל-100,000 נפש), ושיעור התוצאות החיוביות.[צ 27] המתווה הנכנס לתוקף ב-6 בספטמבר.

בתחילת ספטמבר, החלה עליה חדה בתחלואה. במקביל נפתחה מערכת החינוך. בישיבת הקבינט שהתקיימה, המליץ רוני גמזו, להטיל סגר מקומי על הערים האדומות שהיו כולן יישובים חרדיים וערביים. לאחר לחצים והתנגדויות, הוחלט להסתפק בעוצר לילי.

סגר שניעריכה

 
שוק הכרמל בתקופת הסגר השני

ב-11 בספטמבר, ממונה הקורונה רוני גמזו המליץ לקבינט הקורונה על "תוכנית שלושת השלבים": ריסון מהודק, ריסון חלקי וחזרה לרמזור.[צ 28] הממשלה אישרה החל מ-18 בספטמבר, ערב ראש השנה, סגר באורך של כ-21 יום, וחזרה ל"מתווה הרמזור". השר יעקב ליצמן התפטר במחאה. התקהלות צומצמה במקומות העבודה, בתחבורה הציבורית ובבתי הכנסת. ונאסר להתרחק ממקום המגורים, מעבר לקילומטר.[צ 29]

ב-22 ספטמבר החל הקבינט לדון בהידוק הסגר. שר הפנים אריה דרעי התנה את סגירת בתי הכנסת, בהגבלת ההפגנות. הממשלה החליטה לאשר את סגירת כלל מקומות העבודה (פרט לחריגים), הספורט, בתי הכנסת והפגנות הוגבלו למרחק של אלף מטרים ממקום המגורים, בניגוד לעמדת משרד הבריאות משרד האוצר, וגמזו.[צ 30] נשמעו טענות על עיסוק יתר בנושא ההפגנות, בשל רצונו של ראש הממשלה נתניהו לעצור את ההפגנות נגדו ונגד התנהלות הממשלה במהלך המשבר. היו שקראו להקמת ועדת חקירה בשל אופן קבלת ההחלטות.[צ 31] השר אסף זמיר התפטר.

ב-25 בספטמבר נכנס לתוקפו הידוק הסגר השני. מלבד הגבלת ההפגנות שדרשה שינוי חקיקה, ונכנסה לתוקף ב-30 בספטמבר.[צ 32]

ציר זמן - חלק מהנחיות הקורונה בשנת 2020

הקלות ויציאה מהסגרעריכה

במהלך הסגר הוצגו 3 תוכניות שונות לאסטרטגית היציאה.[צ 33] המשותף היה שהמעבר בין כל שלב יבוצע לאחר 14 יום, ובכפוף ליעדים: מספר הנדבקים, מקדם ההדבקה, מספר החולים הקשים ואחוזי התפוסה בבתי החולים.[צ 34]

ב-13 באוקטובר אושרו מעט הקלות. ב-17 באוקטובר תם הסגר למעט בערים האדומות, ונפתחה מערכת החינוך לגיל הרך בכל הארץ.[צ 35] קודמה תוכנית להגדרת "איים ירוקים" לאזורי מלונות שהכניסה אליהם תותר בהצגת בדיקה או אישור החלמה.[צ 36] הוטלו סגרים בכמה יישובים. לבקשת הקבינט, קיצר משרד הבריאות את התכנית לפתיחת המשק.[צ 37]

בניגוד לעמדת משרד הבריאות, אסטרטגיית היציאה לא בוצעה כסדרה. לדוגמה, פתיחת חנויות הרחוב הוקדמה בשבוע,[צ 38] לאחר שחלפו 7 ימים בלבד מההקלה הקודמת. כך גם תלמידי המוסדות הפנימייתיים חזרו ללימודים בניגוד לעמדת משרד הבריאות.

בשל הפרות חתונות ואירועים שנערכו בידי ישראלים בשטחי А ו-B ברשות הפלסטינית, נחתם צו שטח צבאי סגור האוסר על כניסת ישראלים לשטחים.[צ 39]

בנובמבר נוספו הקלות שונות בערים ירוקות וצהובות.[צ 40]

סגר שלישיעריכה

ב-3 בדצמבר 2020, מקדם ההדבקה עלה מעל 1, וממוצע הנדבקים עמד על כאלף.[צ 41] בממשלה התפתחה מחלוקת לגבי קיום סגר לילי בחנוכה. החוק מחייב להטיל סגר רק בהינתן תועלת ברורה, אך מאחר שמשרד הבריאות לא הציג תמיכה במהלך, הסגר לא בוצע.[צ 42] הוחלט להמתין ולבצע ריסון הדוק כשיהיו 2,500 נדבקים (בממוצע שבועי) או מקדם הדבקה 1.32, ואם אחרי 3 שבועות לא תהייה ירידה, לבצע סגר.[צ 43]

הוחלט שיפתחו המוזיאונים, הקניונים והשווקים, בערים הירוקות והצהובות, לאחר פיילוטים.[צ 44] נבלם על ידי המפלגות החרדיות ניסיון להטיל סגר בערים אדומות.[צ 45]

אחרי השתהות ארוכה, הממשלה החליטה על סגר החל מ-27 בדצמבר 2020. בניגוד לקודמיו, מוסדות הלימוד המשיכו כסדרם כשעבודה במגזר הפרטי בהיקף של 50%, ומגבלת מרחק של 1,000 מטרים. היעד לסיומו: ירידה יחד עם פחות מאלף נדבקים ביום. בעת ההחלטה, מקדם ההדבקה - 1.25, נדבקים - 2,931.[צ 46] בשיח הציבורי והמקצועי היו שביקרו זאת או הציעו תחליף.[צ 47][צ 48] לאחר דיון סוער בכנסת אושרר הסגר ברוב דחוק ב-28 בדצמבר.[צ 49]

בהמשך, הוחלט על הידוק הסגר החל מ-8 בינואר 2021 בחצות, נסגרה מרבית מערכת החינוך, מגבלת ההתקהלות הוחמרה, יציאה לעבודה הותרה למקומות חיוניים בלבד ועוד.[צ 50]

יציאה מהסגרעריכה

בפברואר 2021, כעבור כחודש, החלו דיוני היציאה.[צ 51] העומס בבתי החולים היה גבוה, וכמוהו גם ממדי התחלואה: 7,397 נדבקים, מקדם הדבקה: 0.99.

ב-7 בפברואר אותה שנה הוסרו חלק מהמגבלות, ביניהן מגבלת המרחק.[צ 52] חלק ממערכת החינוך נפתח ב-11 בפברואר.[צ 53]

ב-15 בפברואר 2021 נקבע כי תחל ב-21 לחודש הפעלת דרכון ירוק בתרבות הפנאי. וכן על פתיחת מקומות מסחר, חלקים נוספים ממערכת החינוך וכו'.[צ 54] מגבלת התקהלות תוקל. בעת הפתיחה: נדבקים - 3,041, מקדם הדבקה - 0.83.

בפורים 2021 הוטל סגר לילי.[צ 55] לאחריו, אושרו הקלות נוספות למרות אזהרת ממונה הקורונה, אשר קבעו בין השאר כי החל מ-7 במרץ 2021 ישובו שאר השכבות לבתי הספר, תוקל מגבלת ההתקהלות ויפתחו עסקים נוספים, חלקם עם התו הירוק.[3] ב-19 במרץ החלו הקלות נוספות.[4] ב-30 במרץ לא היו ערים אדומות -לראשונה מאז השקת תוכנית הרמזור כשמקדם ההדבקה היה 0.53. למרות הפתיחה הרחבה של המשק , כתוצאה מהחיסון התחלואה המשיכה לרדת ומקדם ההדבקה נותר נמוך , לראשונה מאז פרוץ המגיפה - חודשיים שלמים לאחר היציאה מהסגר ואין עלייה בתחלואה.

תמונת מצב נוכחיתעריכה

נכון ל־13 באפריל 2021 , מספר המקרים המאומתים הוא 836,158. 250 במצב קשה, 6,304 נפטרו, ו־826,494 החלימו.

מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים, נכון ל-10 באפריל 2021 (פורסם למחרת 11 באפריל)
ביישובים בהם לפחות 15 מקרים‏[5] ממויינים לפי מתווה הרמזור
שיעור מתחסנים ב-%
נכון ל-11 באפריל 2021[6]
    יישובמקרי הדבקהל-10,000 תושבים[7]מקרי פטירהמנה 1מנה 2
4827  6.7לקיה787559.2000014-פחות מ-1522.48%17.47%
4928  5.7בוקעאתא9701,467.5000014-פחות מ-1561.15%49.87%
4958  5.4אלעזר186756.4000014-פחות מ-1559.40%56.78%
4958  5.4רהט4,967695.3000033-3334.12%27.79%
4958  5.4שגב-שלום331302.7000014-פחות מ-1522.89%18.75%
4988  5.1אבו גוש1,2821,665.2000014-פחות מ-1560.88%52.82%
4988  5.1טייבה4,5581,036.9000042-4244.76%39.50%
4988  5.1ערערה בנגב1,001546.1000014-פחות מ-1523.82%17.99%
4998  5.0מוקייבלה4151,016.9000014-פחות מ-1556.13%47.41%
5008  4.9סאג'ור5031,178.0000014-פחות מ-1559.31%53.85%
5008  4.9תקוע282691.9000000-038.80%36.77%
5018  4.8קלנסווה2,4971,078.9000016-1645.59%39.02%
5018  4.8פוריידיס1,251944.4000015-1554.55%49.30%
5018  4.8טובא-זנגריה493727.6000014-פחות מ-1554.39%49.35%
5018  4.8כסיפה907414.8000014-פחות מ-1517.30%14.11%
5028  4.7טמרה3,8751,126.7000042-4252.35%46.49%
5038  4.6צפת4,8151,334.0000021-2136.03%32.97%
5038  4.6שילה403925.2000000-034.52%32.16%
5059  4.4כפר קאסם3,3721,415.4000014-פחות מ-1547.27%38.90%
5059  4.4בענה9831,172.9000014-פחות מ-1549.41%41.99%
5059  4.4שיח' דנון233807.1000014-פחות מ-1554.77%50.00%
5069  4.3כפר חב"ד1,3722,079.7000014-פחות מ-1537.24%32.35%
5069  4.3עין מאהל1,6521,238.8000026-2654.47%46.69%
5069  4.3אבו תלול27133.5000014-פחות מ-156.61%5.72%
5079  4.2רבבה3301,253.8000000-044.84%41.10%
5079  4.2תל שבע571274.4000014-פחות מ-1525.17%20.53%
5089  4.1נתיבות7,0201,869.9000021-2142.15%37.55%
5099  4.0בועיינה-נוג'ידאת918935.6000014-פחות מ-1556.11%49.44%
5099  4.0בית שאן1,688914.3000016-1664.77%59.42%
5099  4.0אור עקיבא1,641865.0000019-1961.64%57.62%
5099  4.0אליכין247723.3000014-פחות מ-1563.16%59.67%
5109  3.9פקיעין (בוקייעה)1,0071,708.8000014-פחות מ-1555.60%49.97%
5109  3.9יבנאל312735.3000014-פחות מ-1533.47%30.71%
5119  3.8פדואל2271,129.9000000-053.22%49.98%
5119  3.8משהד798953.1000014-פחות מ-1550.74%44.86%
5119  3.8מזרעה305776.5000014-פחות מ-1556.79%52.45%
5119  3.8עלי זהב255750.4000000-040.02%38.11%
5129  3.7ראמה9451,222.8000014-פחות מ-1567.25%60.92%
5129  3.7אפרת1,043965.2000000-058.19%55.09%
5129  3.7טורעאן1,302914.3000014-פחות מ-1554.18%48.70%
5129  3.7קריית עקרון896814.5000014-פחות מ-1560.37%56.59%
5139  3.6ברקת3481,672.3000014-פחות מ-1536.29%31.07%
5139  3.6מג'דל שמס1,7331,550.1000015-1555.28%47.32%
5139  3.6קריית ארבע8551,167.1000014-פחות מ-1547.03%43.78%
5139  3.6סולם260996.6000014-פחות מ-1563.22%56.50%
5139  3.6עראבה2,311894.6000014-פחות מ-1550.51%44.74%
5139  3.6עילוט668799.4000014-פחות מ-1545.75%39.40%
5139  3.6נאעורה175753.3000014-פחות מ-1557.40%53.01%
5139  3.6נוקדים167700.8000000-035.64%33.78%
5139  3.6להבים270421.0000014-פחות מ-1574.99%72.97%
5139  3.6אום בטין46107.6000014-פחות מ-1510.60%7.68%
5149  3.5דיר אל-אסד1,3761,099.6000014-פחות מ-1553.04%46.28%
5159  3.4כאוכב אבו אל-היג'א4621,287.3000014-פחות מ-1555.21%51.46%
5159  3.4מעלה עירון1,8871,252.6000015-1547.49%41.65%
5159  3.4חריש1,5341,159.3000014-פחות מ-1538.69%36.03%
5159  3.4ג'ש (גוש חלב)295950.1000014-פחות מ-1560.74%56.63%
5159  3.4מגאר2,103916.1000014-פחות מ-1558.93%53.62%
5169  3.3חצור הגלילית1,3961,505.8000014-פחות מ-1559.22%55.17%
5169  3.3נווה דניאל3021,300.6000000-058.66%55.17%
5169  3.3מסעדה4121,109.3000014-פחות מ-1558.32%51.05%
5169  3.3טלמון4861,062.3000000-044.21%41.90%
5169  3.3גבעת אבני113551.5000014-פחות מ-1577.45%74.33%
5169  3.3ביר הדאג'2034.0000014-פחות מ-151.97%1.48%
5179  3.2בית ג'ן1,8901,574.9000014-פחות מ-1554.67%46.98%
5179  3.2חורה859384.6000014-פחות מ-1519.25%15.48%
5189  3.1עין קנייא3021,439.5000014-פחות מ-1564.63%58.10%
5189  3.1מג'ד אל-כרום2,2021,424.7000017-1750.76%43.67%
5189  3.1כפר מצר3151,145.5000014-פחות מ-1552.95%47.95%
5189  3.1ג'סר א-זרקא980656.4000014-פחות מ-1553.79%47.38%
5189  3.1מייסר118585.0000000-055.61%50.02%
5189  3.1יקנעם עילית1,165489.6000014-פחות מ-1564.98%62.38%
5199  3.0רכסים3,1222,464.5000014-פחות מ-1531.05%25.93%
5199  3.0סח'נין4,3601,375.3000021-2156.03%49.76%
5199  3.0דאלית אל-כרמל2,3051,305.8000020-2049.85%44.73%
5199  3.0אום אל-פחם6,1441,095.0000059-5949.35%42.57%
5199  3.0ברכה2961,073.6000014-פחות מ-1535.80%32.34%
5199  3.0טירה2,7291,027.8000021-2150.20%43.63%
5199  3.0כפר יאסיף964951.3000014-פחות מ-1559.29%54.02%
5199  3.0כפר קרע1,674880.2000014-פחות מ-1554.51%48.54%
5199  3.0הושעיה149726.5000000-064.67%61.66%
5199  3.0כפר ורדים234426.5000014-פחות מ-1575.03%72.79%
5199  3.0א-סייד1830.6000000-09.54%7.58%
5209  2.9באקה אל-גרביה2,765923.2000025-2551.50%45.37%
5209  2.9ניצן227922.4000000-054.50%50.39%
5209  2.9יבנה4,335911.0000025-2558.16%54.74%
5209  2.9כפר מנדא1,682833.2000018-1847.23%40.22%
5209  2.9ערערה2,022801.0000020-2040.74%35.40%
5209  2.9נס ציונה2,469490.4000032-3261.26%58.98%
5219  2.8יפיע2,2191,158.7000014-פחות מ-1549.55%43.76%
5219  2.8אשדוד25,5501,130.8000178-17857.07%52.48%
5219  2.8כסרא-סמיע9701,100.0000014-פחות מ-1555.93%49.37%
5219  2.8ג'ת1,2551,037.2000014-פחות מ-1553.04%46.39%
5219  2.8מזכרת בתיה750505.5000014-פחות מ-1567.48%64.97%
5219  2.8מיתר373396.0000014-פחות מ-1570.21%68.43%
5229  2.7אלון שבות3781,220.1000000-067.15%63.71%
5229  2.7לוד8,6271,117.2000073-7351.83%46.73%
5229  2.7ריינה1,705897.3000014-פחות מ-1541.39%36.64%
5229  2.7עלי389881.1000014-פחות מ-1543.92%41.98%
5229  2.7זרזיר499614.6000014-פחות מ-1549.61%44.80%
5229  2.7נשר997412.9000014-פחות מ-1565.82%63.06%
5239  2.6קריית יערים1,5212,482.0000000-034.42%30.33%
5239  2.6עספיא1,4041,123.0000023-2354.35%48.85%
5239  2.6נוף איילון2291,076.1000000-079.43%75.10%
5239  2.6כעביה-טבאש-חג'אג'רה5741,042.9000014-פחות מ-1548.01%43.07%
5239  2.6אבו סנאן1,339949.6000015-1553.17%47.55%
5239  2.6בסמ"ה917916.1000014-פחות מ-1550.35%44.57%
5239  2.6זמר586826.1000014-פחות מ-1552.58%46.39%
5239  2.6באר שבע15,106720.4000108-10864.73%60.55%
5239  2.6רומת הייב117571.6000000-043.46%37.12%
5249  2.5יד בנימין6691,567.5000014-פחות מ-1541.66%38.64%
5249  2.5עיילבון6041,050.1000014-פחות מ-1559.16%54.75%
5249  2.5רחובות11,308785.8000094-9458.88%55.83%
5249  2.5דימונה2,502725.2000015-1568.80%63.84%
5249  2.5בית דגן528724.9000014-פחות מ-1560.43%57.40%
5249  2.5רעננה3,843509.5000046-4671.90%69.27%
5249  2.5רמת ישי281361.0000000-067.73%65.77%
5259  2.4גבעת זאב3,7892,057.0000014-פחות מ-1545.74%41.16%
5259  2.4ירכא2,1281,239.4000030-3049.74%41.48%
5259  2.4אור יהודה4,3521,182.2000032-3260.66%55.90%
5259  2.4מבוא חורון3001,124.0000014-פחות מ-1537.12%34.62%
5259  2.4ג'לג'וליה970955.9000014-פחות מ-1547.25%39.97%
5259  2.4מגדל העמק2,104819.5000018-1861.20%57.60%
5259  2.4קריית ביאליק2,240556.8000022-2267.91%64.91%
5259  2.4אריאל1,040506.3000014-פחות מ-1558.22%55.16%
5259  2.4פרדסיה262441.8000000-071.48%69.23%
5269  2.3תפרח7103,259.9000014-פחות מ-1530.00%23.18%
5269  2.3שדרות2,8781,041.4000015-1553.79%49.79%
5269  2.3מעלה אדומים3,809998.3000014-פחות מ-1563.42%59.86%
5269  2.3בית אל531889.0000014-פחות מ-1550.07%46.91%
5269  2.3בסמת טבעון489617.8000014-פחות מ-1548.26%44.48%
5269  2.3חיפה16,639583.2000252-25265.09%61.98%
5269  2.3פרדס חנה-כרכור2,344545.0000019-1957.55%54.88%
5279  2.2מעיליא268825.9000014-פחות מ-1559.97%55.81%
5279  2.2מעלות-תרשיחא1,587726.8000014-פחות מ-1563.78%60.16%
5279  2.2צור הדסה706634.9000014-פחות מ-1547.97%45.75%
5279  2.2מצפה רמון281539.1000014-פחות מ-1551.53%48.56%
5279  2.2קצרין298408.4000014-פחות מ-1560.38%57.49%
5279  2.2אלפי מנשה321403.7000014-פחות מ-1566.63%64.64%
5279  2.2בנימינה-גבעת עדה601379.3000014-פחות מ-1560.88%58.90%
5289  2.1יאנוח-ג'ת1,1521,724.8000014-פחות מ-1555.22%49.06%
5289  2.1שלומי421646.5000014-פחות מ-1562.23%59.40%
5289  2.1קריית ים2,349588.8000045-4566.98%63.40%
5289  2.1שוהם1,095520.3000014-פחות מ-1575.35%72.67%
5299  2.0כוכב יעקב1,8942,217.3000000-027.48%24.08%
5299  2.0ביתר עילית12,8722,171.8000014-פחות מ-1520.62%16.83%
5299  2.0עמנואל6761,730.7000014-פחות מ-1520.91%18.00%
5299  2.0חשמונאים4661,681.7000014-פחות מ-1590.16%83.80%
5299  2.0אבני חפץ3211,669.3000014-פחות מ-1544.20%40.31%
5299  2.0עין נקובא5731,634.8000014-פחות מ-1539.44%31.50%
5299  2.0דיר חנא1,4721,423.9000014-פחות מ-1555.97%49.89%
5299  2.0ירושלים130,4651,393.2000908-90844.92%39.40%
5299  2.0גני מודיעין3531,356.1000014-פחות מ-1527.43%25.03%
5299  2.0כוכב השחר2881,293.2000000-045.51%42.51%
5299  2.0גבע בנימין6651,170.4000000-040.33%36.93%
5299  2.0דבוריה1,2021,143.7000014-פחות מ-1553.17%47.77%
5299  2.0סלאמה3591,074.9000014-פחות מ-1551.63%46.45%
5299  2.0כפר ברא3881,054.9000000-049.68%42.96%
5299  2.0ג'ולס6681,033.1000014-פחות מ-1562.89%56.67%
5299  2.0פסגות1941,031.4000000-046.16%43.35%
5299  2.0טבריה4,5161,008.5000040-4054.39%50.41%
5299  2.0ג'דיידה-מכר2,042964.9000024-2455.02%48.68%
5299  2.0מצפה יריחו247964.8000000-040.74%37.97%
5299  2.0מרכז שפירא214959.6000014-פחות מ-1558.15%55.19%
5299  2.0שעב671950.3000014-פחות מ-1555.67%49.21%
5299  2.0ירוחם971943.3000014-פחות מ-1555.50%51.72%
5299  2.0שבלי - אום אל-גנם566935.1000014-פחות מ-1559.25%53.31%
5299  2.0עפרה283930.0000000-057.94%54.64%
5299  2.0פסוטה295929.7000014-פחות מ-1565.64%62.79%
5299  2.0ערד2,475925.0000014-פחות מ-1563.36%57.27%
5299  2.0כאבול1,299921.5000014-פחות מ-1547.74%43.08%
5299  2.0אעבלין1,207907.2000014-פחות מ-1552.95%48.10%
5299  2.0קרני שומרון728894.9000000-054.26%51.43%
5299  2.0מעגלים181878.2000000-047.63%43.66%
5299  2.0שתולים181855.4000000-059.44%55.66%
5299  2.0יקיר192839.2000000-049.43%46.88%
5299  2.0עץ אפרים199819.9000000-048.34%45.63%
5299  2.0קדומים351772.3000000-053.83%51.36%
5299  2.0אלקנה295768.6000014-פחות מ-1562.41%59.96%
5299  2.0אבטין213751.3000000-051.65%47.21%
5299  2.0בני עי"ש518742.3000014-פחות מ-1563.03%59.79%
5299  2.0נוף הגליל2,861685.5000032-3264.04%60.10%
5299  2.0נעלה145675.0000000-049.73%47.27%
5299  2.0ע'ג'ר168631.8000014-פחות מ-1546.59%42.50%
5299  2.0ביר אל-מכסור597627.0000014-פחות מ-1557.11%52.82%
5299  2.0חספין126613.1000000-035.15%32.96%
5299  2.0שערי תקווה363601.0000014-פחות מ-1559.37%56.70%
5299  2.0כפר אדומים273584.1000000-050.81%48.53%
5299  2.0כפר יונה1,423574.3000014-פחות מ-1557.32%54.92%
5299  2.0נהריה3,310569.7000040-4069.64%66.30%
5299  2.0אחוזת ברק126552.9000014-פחות מ-1569.31%66.26%
5299  2.0צופים132548.6000000-053.72%50.90%
5299  2.0סביון216535.1000014-פחות מ-1581.38%77.85%
5299  2.0הר אדר211516.1000014-פחות מ-1573.64%71.44%
5299  2.0קדימה-צורן1,154508.8000014-פחות מ-1562.31%60.01%
5299  2.0עוזייר165503.5000014-פחות מ-1552.20%48.04%
5299  2.0גן נר133497.9000000-074.37%71.59%
5299  2.0בית חשמונאי109496.1000000-066.51%64.37%
5299  2.0ראש פינה153486.0000000-060.16%57.78%
5299  2.0כפר כמא162480.4000000-064.28%61.01%
5299  2.0אבן יהודה654473.0000014-פחות מ-1566.79%64.40%
5299  2.0בית אריה-עופרים243462.6000014-פחות מ-1559.36%56.91%
5299  2.0קיסריה243454.8000014-פחות מ-1573.13%70.25%
5299  2.0כפר תבור195452.4000000-068.23%65.76%
5299  2.0לפיד107447.0000014-פחות מ-1575.27%72.84%
5299  2.0בת חפר236445.3000014-פחות מ-1574.04%71.16%
5299  2.0כפר האורנים118443.9000000-065.82%63.69%
5299  2.0מתן160442.4000000-068.26%66.36%
5299  2.0שמשית106421.6000000-075.73%73.75%
5299  2.0עתלית354398.8000014-פחות מ-1554.08%52.22%
5299  2.0אורנית350390.8000014-פחות מ-1568.32%66.42%
5299  2.0כוכב יאיר333382.6000014-פחות מ-1583.49%81.22%
5299  2.0בית יצחק-שער חפר81380.1000000-069.22%66.74%
5299  2.0עומר282374.5000000-083.00%79.92%
5299  2.0נופית100372.0000014-פחות מ-1575.65%73.74%
5299  2.0צור יצחק226355.3000000-051.34%49.93%
5299  2.0צור משה113343.4000014-פחות מ-1553.93%51.73%
5299  2.0קריית טבעון564311.1000014-פחות מ-1565.78%63.84%
5299  2.0קציר88305.1000014-פחות מ-1555.33%53.33%
5299  2.0גבעת ברנר72268.8000014-פחות מ-1561.01%59.40%
5299  2.0מעגן מיכאל35171.7000000-063.40%61.42%
5309  1.9אלעד11,5722,373.1000014-פחות מ-1524.49%20.20%
5309  1.9חורפיש9961,553.8000014-פחות מ-1560.31%53.51%
5309  1.9פתח תקווה21,621872.0000217-21762.61%59.08%
5309  1.9מבשרת ציון1,911794.5000014-פחות מ-1568.44%65.31%
5309  1.9נתניה16,964766.4000170-17058.79%55.20%
5309  1.9קריית שמונה1,359603.7000014-פחות מ-1565.84%62.39%
5309  1.9תל מונד493375.1000014-פחות מ-1569.71%67.05%
5319  1.8בית שמש20,2261,618.6000048-4828.99%25.38%
5319  1.8כפר כנא2,4381,071.6000014-פחות מ-1553.11%47.50%
5319  1.8נחף1,225934.2000015-1549.10%43.38%
5319  1.8אזור1,131872.9000014-פחות מ-1556.49%53.39%
5319  1.8אשקלון11,828821.0000084-8459.40%55.51%
5319  1.8זכרון יעקב1,377593.4000014-פחות מ-1564.38%61.87%
5319  1.8אילת2,511480.1000014-פחות מ-1565.62%61.63%
5319  1.8הרצליה4,235434.5000060-6068.51%65.96%
5329  1.7בני ברק48,2112,355.9000227-22729.92%24.89%
5329  1.7נצרת9,0271,165.6000075-7554.48%48.41%
5329  1.7אכסאל1,4961,011.9000014-פחות מ-1554.67%48.57%
5329  1.7באר יעקב2,260813.9000014-פחות מ-1552.48%49.31%
5329  1.7בת ים9,664749.1000200-20063.88%60.00%
5329  1.7רמת גן7,893482.8000125-12563.62%61.11%
5339  1.6עפולה3,787698.1000051-5158.98%55.51%
5339  1.6גן יבנה1,657694.2000014-פחות מ-1563.03%59.88%
5339  1.6גני תקווה1,323648.6000014-פחות מ-1563.21%60.92%
5339  1.6יהוד-מונוסון1,938647.5000016-1667.63%64.48%
5339  1.6טירת כרמל1,387600.1000015-1563.94%60.82%
5339  1.6תל אביב - יפו26,314571.3000297-29762.15%59.24%
5339  1.6הוד השרון2,793442.1000031-3165.99%63.78%
5349  1.5קריית מלאכי4,0951,719.1000018-1848.60%43.21%
5349  1.5שפרעם4,112975.9000041-4155.67%50.77%
5349  1.5גבעת שמואל1,717646.0000014-פחות מ-1560.61%57.85%
5349  1.5גדרה1,826644.9000027-2756.77%54.08%
5349  1.5קריית מוצקין2,361545.2000032-3269.80%66.88%
5349  1.5קריית אונו1,770438.0000020-2064.39%62.09%
5359  1.4מודיעין עילית25,1823,297.2000019-1921.54%16.55%
5359  1.4קריית גת7,3091,279.9000052-5253.84%49.72%
5359  1.4ראש העין5,432879.0000030-3057.29%54.33%
5359  1.4עכו4,066823.4000056-5663.62%59.12%
5369  1.3חדרה6,823701.0000113-11360.62%57.18%
5369  1.3גבעתיים2,035335.6000030-3065.68%63.69%
5389  1.1אופקים4,3041,403.6000014-פחות מ-1551.25%46.83%
5389  1.1רמת השרון1,916405.5000022-2269.39%67.29%
5399  1.0קריית אתא4,682793.1000046-4664.49%60.90%
5399  1.0מודיעין-מכבים-רעות4,813516.0000015-1564.93%62.50%
5409  0.9רמלה9,5171,248.2000117-11755.16%49.91%
5409  0.9חולון14,639745.8000174-17462.59%59.50%
5419  0.8כפר סבא4,080402.2000051-5168.12%65.91%
5429  0.7כרמיאל2,468533.6000043-4367.21%64.17%
5439  0.6ראשון לציון14,854583.9000146-14666.06%63.06%

השפעות המגפהעריכה

  ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על ישראל

משך הזמן הארוך בצל המגפה השפיע באופן משמעותי על תחומים רבים במדינה; על החברה, הכלכלה, המערכת הפוליטית, המחאה נגד השלטון, מערכת החינוך, הספורט, איכות סביבה, תעשיית המוזיקה, קהילות כמו הקהילה הגאה, אלימות במשפחה, אלימות מינית בתוך המשפחה,[8] צריכת האינטרנט הביתית ועוד.

התמודדות מערכת הבריאותעריכה

  ערך מורחב – מערכת הבריאות בישראל

ב-23 בינואר 2020 פורסמו הנחיות התגוננות מפני נשאי הנגיף.[9]

בהתאם לצורך הוקמו או נסגרו מחלקות מיוחדות לטיפול בקורונה. למשל, בבית חולים שיבא הוכשר במהלך מרץ חניון בית החולים כמחלקה לטיפול נמרץ לחולים קשים.

במרץ 2020, בעקבות בידוד או הידבקות של הצוותים הרפואיים בנגיף, נסגרו מחלקות וצומצמה פעילות בבתי חולים רבים.[10] כדי לפתור את בעיית כוח האדם שנוצרה, גויסו סטודנטים לרפואה וקוצרו תורנויות תוך מעבר למשמרות.

ב-23 במרץ, תוך כדי טיפול המדינה בהתפרצות הנגיף, פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את דו"ח הביקורת 70א הכולל פרק העוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם מגפות. בדו"ח עלה כי נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות, על כן הומלץ לנקוט בפעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן. עוד עלה בדו"ח שמשרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות במקרה של התפרצות.[11]

במאי 2020 מונה פרופ' נמרוד מימון לעמוד בראש "מגן אבות ואמהות", תוכנית העוסקת במשבר הקורונה בבתי אבות ומוסדות סיעודיים. באוגוסט, הממשלה אישרה תוכנית, שמטרתה הפגת בדידות, קטיעת שרשראות הדבקה וטיפול בצרכי האזרחים הוותיקים.[12]

ביוני 2020, דווח שחלק מבתי החולים נכנסו לגרעונות כלכליים, וביולי הוגדל התקציב נוסף.[13] כמו כן, פנו פנימאים ורופאי המחלקות לרפואה דחופה וחדרי המיון לראש הממשלה נתניהו ולשרים כ"ץ ואדלשטין והתריעו על מצבה של מערכת הבריאות לקראת חורף ה'תשפ"א. בסוף יולי, התקיימה שביתת אחיות ואחים שנסתיימה אחרי סיכום על תוספת תקנים ותנאים נוספים.[14]

באוגוסט 2020, דווח על עומסים בחלק ממחלקות בתי החולים.[15] בספטמבר, החלו חלק מבתי החולים בהעברת מאושפזים לבתי חולים אחרים בשל עומס. רופאים בגמלאות נקראו לסייע.[מ 1] בחורף נמשכו עומסים גדולים גם במהלך הסגר השלישי.[מ 2] בתי חולים ציבוריים היו גם במצוקה כספית,.[מ 3] היו שנאלצו להמתין באמבולנס עד הכנסתם לבית החולים.[מ 4]

טיפול רפואיעריכה

הטיפול שניתן בבתי החולים הוא תומך ולא ישיר וכולל מתן חמצן, עירוי נוזלים, אנטיביוטיקה כאשר עולה חשד לזיהום חיידקי, ובמידת הצורך הנשמה מלאכותית מכנית. נוסה טיפול עם תרופה בשם כלורוקווין, המוכרת יותר מ-70 שנה כתרופה למניעת מלריה וטיפול בה, והוצע גם טיפול בתרופה בשם קלטרה (אנ') שמוכרת בטיפול נגד HIV, ובתרופה אנטי-ויראלית ניסיונית בשם רמדסיביר.[מ 5]

היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין התגייסה לפיתוח מכונת הנשמה אוטומטית המבוססת על מפוח הנשמה. מהנדסים נרתמו לייצר ציוד רפואי חלופי באמצעות מדפסות תלת מימד.[מ 6] היו גם חברות פרטיות שפיתחו פיתרונות חלופיים.

איתור חוליםעריכה

חקירות אפידמיולוגיותעריכה

  ערך מורחב – חקירה אפידמיולוגית

אחד הכלים העיקריים שהשתמשו בהם עוד מתחילת הגעת המגפה לישראל היו החקירות אפידמיולוגית.

נוהל החקירות החקירות האפידמיולוגיות שונה מספר פעמים במהלך תקופת המגפה.[16][מ 7] באוגוסט 2020 הוקמה מפקדת "אלון" כדי לעזור במערך. משך זמן החקירה האפידמיולוגית השתנה בהתאם לתחלואה ונע על טווח של מספר ימים,[17] כאשר היעד לקטיעת שרשראות ההדבקה היה 48 שעות לכל היותר, כולל הבדיקות. בירידת התחלואה של נובמבר משך זמן החקירה ירד לכ-24 שעות.[מ 8] קושי נוסף היה באי שיתוף הפעולה מצד חלק מהנשאלים. אפקטיביות המערך תהיה מלאה כשמספר הנדבקים היומי הוא כמאות חולים. גורמים אלו ואחרים השפיעו על מידת היעילות של הבדיקות שהשתנו בתקופות השונות.[18][19]

תוך זמן קצר נוצר שיתוף פעולה של מספר גורמים במטרה להגביר את כמות המידע לגבי נדבקים, בניסיון להתחקות אחר התפשטות המגפה. יכולות השב"כ נרתמו לצורך איתור נדבקים אפשריים ולסיוע בחקירות אפידמיולוגיות. מספר ימים לאחר הפעלת יכולת זו הושק יישום "המגן" מטעם משרד הבריאות שמטרתו זהה. הישום התפרסם בקוד פתוח וסייע לקבוע האם המחזיק בה שהה ליד חולה קורונה מאומת וצריך להיכנס לבידוד.[20] היישום נבדק על ידי מומחי אבטחה אשר לא הצליחו למצוא בו ליקויים. במקביל, קופות החולים החלו לשלוח ללקוחותיהן שאלונים שנועדו לספק מידע אודות התפשטות המגפה.[21]

בדיקותעריכה

  ערך מורחב – בדיקת קורונה
 
הרמטכ"ל אביב כוכבי (במרכז) בוחן את המעבדה הצבאית לאבחון חולי קורונה בבסיס צריפין יחד עם ראש אט"ל יצחק תורג'מן (משמאל), קצין הרפואה הראשי טריף בדר (מימין) ואנשי הרבנות הצבאית

תפקיד הבדיקות הוא איתור חולים. הבדיקות הן חלק ממערך שמסייע לצמצום ההדבקה. הוא יעיל אם מבוצע איתור מהיר של חולים, בידודם (עדיף מחוץ לתא המשפחתי) ובידוד מגעיהם. לכן, חשוב לקבל תשובות מהירות לבדיקות הקיימות, ולוודא סגירת מעגל מהירה מול מגעי החולה.[22]

הן שימשו במרבית שלבי המגפה גם עבור עובדים חיוניים או אזרחים בסיכון מיוחד שאינם יכולים להתבודד כראוי, למשל בבתי חולים ובבתי אבות. כמו כן, הן חיוניות מאוד לקבלת מידע על מוקדי התפרצות מיוחדים. כמו כן, הבדיקות חשובות כדי להקל את הסגר. ניתן לפתוח בהדרגה אזורים גאוגרפיים שבהם נראה כי המגפה במגמת התמתנות. ועוד לפני כן - כדי לשקול אם אפשר בכלל להתקדם לכיוון של יציאה מסגר.[23]

ב-12 במרץ 2020 הודיעו נציגי ארגוני המעבדות הרפואיות שהמעבדות הגיעו ליכולת ביצוע בדיקות מרבית של עד 700 בדיקות ליום.[24] בשלב זה לא אושרו בדיקות רבות בגלל מחסור בבדיקות ותקצוב.[מ 9] בעקבות העומס הגובר אושר להן לפעול גם בסופי שבוע ובמקביל נפתחו מעבדות נוספות, ובמהרה גדל קצב הבדיקות ביום ל-2,400,[25] בנוסף, שונו הקריטריונים לאחר ש-90 אחוז מהדגימות לבדיקת קורונה נזרקו מבלי להיבדק מפני שנלקחו ללא אישור מראש.[26] קצב הבדיקות המשיך לעלות בהדרגה, והגיע ב-27 במרץ, על פי הדיווחים הרשמיים, לכ-6,000 בדיקות ביום, אם כי במעבדות התריעו כי מספרי הבדיקות שצוינו אלו רק מספר הדגימות שנלקחו ולא הבדיקות שעובדו בפועל. המעבדות לא עבדו במשמרות מלאות ולא הצליחו לצמצם את הפער בביצוע הבדיקות.[27][28] במקביל, נחנכו מתחמי בדיקות לנוסעים ברכב פרטי.[מ 10] צה"ל הסב מעבדה בבסיס צריפין המיועדת לבדיקות DNA לשם זיהוי חללים, כך שתוכל לאבחן חיילים חולים.[מ 11] ב-25 במרץ נמסר מטעם המנכ"ל בר סימן טוב שנערכו 5,067 והחל מ-29 במרץ צפויות להיערך 10,000 בדיקות ליום.

למרות הפעולות שננקטו, עם הגידול במספר הנדבקים התמעטו הן הבדיקות הזמינות והן הצוותים הרפואיים הזמינים לכך.[29]

לפי מספר מקרים שדווחו, בשל מיעוט הבדיקות, התקיימו קריטריונים קשיחים לביצוען. מסיבה זו היו מבודדים שנחשדו כחולים, לא אושרו לבדיקות בבתי חולים או במד"א ושוחררו. לכן ההערכה הייתה שמספר המודבקים והחולים בפועל גבוה מהמספרים המדווחים.[30]

השיבושים בביצוע מהיר של בדיקות הגבירו חשיפה של חולים בסיכון לנגיף. למשל, אי ביצוע בדיקות במועד היה אחד הגורמים להדבקת הדיירים והעובדים במגדל נופים בו נדבקו עשרות חולים בסיכון, זאת לאחר שנודע על ביקור נשאית בבניין, והבדיקות לשוהים נערכו רק לאחר כשבועיים.

 
מתחם "היבדק וסע" בחניון גני יהושע בתל אביב
 
מתחם "היבדק וסע" בקריית ביאליק
 
עמדה לבדיקת קורונה ללא מגע ישיר בין נבדק לבודק

למרות תכנון הממשלה להמשיך להגביר במהירות את קצב הבדיקות,[27] התכנונים לא יצאו לפועל כמתוכנן עקב גורמים כמו מחסור בחומרים כימיים (ריאגנטים).[מ 12] עם זאת, באפריל אותר חומר חלופי[31] ובוצעו עסקאות רכש להגדלת המלאי.[מ 13][32][מ 14]

במקביל הוקלו הקריטריונים לקבלת הפנייה לבדיקת קורונה, והתאפשרה קבלת הפנייה גם דרך רופא המשפחה. ההפניה נתינה למטופלים שחוו תסמינים מוגדרים ולאחר התייעצות מרחוק עם הרופא.[33]

ב-13 באפריל, הושלם באיחור יעד ממשלתי להגעה לכ-10 אלף בדיקות ביום, ובהמשך החודש הייתה ישראל בין המדינות המובילות בעולם במספר הבדיקות לנפש[34] (ובשיאה הייתה ראשונה למעט מדינות קטנות יותר - איסלנד, לוקסמבורג, בחריין ואסטוניה). בשלב זה הזמן מדיווח על תסמינים ועד קבלת תוצאות בדיקה עמד על כ-7 ימים בממוצע[מ 15] לעומת על 3 ימים במרץ.[35]

בשלבים אלו רכש משרד הבריאות בדיקות לזיהוי נוגדנים (סרולוגית). מטרתן גילוי תמונת מצב בנוגע לתחלואה בציבור בכך שימצאו נדבקים שלא אומתו. בדיקות אלו שימשו בכמה סקרים שפורסמו. במקביל התייעלה יכולתן של קופות חולים ליטול בדיקות, יחד עם מד"א.[36] החל משלב זה דגש מיוחד ניתן לביצוע בדיקות בבתי אבות.[37][38]

ב-14 במאי, דרשו עובדי המעבדות דרשו כוח אדם נוסף וחששו מקריסה אם יהיה גל תחלואה נוסף.[39] כדי להפחית סיכוי לקריסה, הוחלט להתמקד בהפחתת מספר הבדיקות למחלימים לטובת בדיקות לאיתור חולים חדשים.[מ 16] בסוף מאי, יולי אדלשטיין החליט להרחיב את הקריטריונים. למשל, אנשים ללא תסמינים במצבים מסוימים יכלו להיבדק והותרה נטילת בדיקה לפי שיקול דעת של הרופא המטפל.[מ 17] בהמשך שונו בהתאם לצורך.[40]

 
ביקור שר הביטחון וראש הממשלה החליפי, בני גנץ במפקדת "אלון" מפקדת הקורונה הלאומית לקטיעת שרשרת ההדבקה בליווי סגן הרמטכ"ל, האלוף אייל זמיר, מפקד פיקוד העורף, האלוף אורי גורדין ומזכירו הצבאי, תת-אלוף יקי דולף, 4 באוגוסט 2020

ב-25 ביוני פרסם משרד הבריאות כי מבודדים שנחשפו לחולה ייבדקו בתוך 48 שעות - שבועיים בלבד אחרי שסדצקי הורתה להמתין בין ארבעה ימים לשבוע.[מ 18] באותו השלב, המתשאלות היו בעיקר אחיות שגויסו.[מ 19]

אמצעים נוספיםעריכה

פיתוח מכשיר BiPAP על ידי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין

חוקרים ממכון ויצמן למדע הציגו שאלון ומערכת מיפוי שמטרתם לנבא אזורי התפשטות אפשריים. קבוצת חוקרים נוספת מהמכון פיתחה בשיתוף עם המרכז הרפואי וולפסון פלטפורמה המאפשרת לבצע ניטור עצמי של חוש הריח כדי לאתר מקרי קורונה בשלבי ההתפתחות המוקדמים.מיטל יסעור בית־אור, ‏קורונה, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2020}}

אלי שפרכר פיתח מודל לחיזוי תחלואת הקורונה שאומצה על ידי הממונה רוני גמזו בשילוב עם מודלים אחרים. במכון ויצמן למדע פותח מודל לזיהוי תחלואה סמויה ביישובים.

ציוד ורכשעריכה

לאחר מחסור שהתעורר במטושים, חברת MyHeritage תרמה כ-66 אלף מטושים שהוזמנו מחוץ לישראל. חברת אינוויטק הודיעה שתספק אלף מכונות הנשמה.

בעקבות מצב החירום, משרד הביטחון צורף למאמצי ההצטיידות, והמוסד סייע בהבאת ערכות בדיקה נוספות.[מ 20] עקב המחסור המסתמן בציוד מגן, מערכת הבריאות החלה להטיל מגבלות על ניפוק הציוד. עודפים רבים של ציוד מגן נותרו בסין כאשר לספקים לא הייתה יכולת לשלוח אותם לישראל עקב הפסקת הטיסות. בהמשך לכך, חברת ישראייר הטיסה לראשונה אי פעם מטוס לסין, שנועד להביא לישראל מסכות מגן.[מ 21]

 
טקס סיום הפעילות במרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה. מימין לשמאל: ראש אמ"ץ אהרון חליוה, הרמטכ"ל אביב כוכבי, ראש המוסד יוסי כהן, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וראש אמ"ן תמיר הימן

ב-25 במרץ התפרסם כי הוקם חמ"ל משותף למשרד הבריאות, הביטחון והמוסד, לצורך תיאום רכש, בשל המחסור הגובר בציוד רפואי בעולם.[מ 22] בהמשך החמ"ל הפך למרכז שליטה כללי שפעל ממתחם בית החולים תל השומר עד לסגירתו כעבור כחודשיים בשל דעיכת גל התחלואה הראשון.[מ 23]

משרד הביטחון הקים צוות חירום בראשות ד"ר דני גולד, ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית, לקישור בין יצרני ציוד רפואי לתעשיות הביטחוניות, לשם ייצור מואץ של ציוד רפואי ומתן פתרונות חדשניים למלחמה במגפה.[מ 24]

ב-26 במרץ נמסר דו"ח מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ליו"ר ועדת הקורונה עופר שלח ולפיו בישראל יש רק 1,437 מכונות הנשמה זמינות לשימוש מערכת הבריאות, ובהסתמכות על מקורות נוספים, יש צפי ל-2,864 וזאת אל מול תחזית של 5,000 מונשמים.[מ 25] נקבע נייר עמדה על ידי ועדה משותפת של המועצה הלאומית לביואתיקה, הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ומשרד הבריאות, שקבע סדרי עדיפויות למקרה ששיעור ההידבקות יהיה גבוה מיכולת ההתמודדות של בתי החולים.[מ 26]

לקראת עונת השפעת והחשש מתחלואה כפולה, הוצהר שכמות חיסוני השפעת שנרכשה הוכפלה.[מ 27]

הדילמה סביב הגדרת חולים קשיםעריכה

ב-12 ביולי הפיץ משרד הבריאות הנחיות חדשות באשר להגדרתם של חולים במצב קשה[מ 28] במטרה ליצור אחידות בין בתי החולים בישראל בדיווח על מצב החולים, ולהתאים את הקריטריונים להגדרות של ארגוני בריאות בעולם.[41] הגדרות קליניות אחידות למצבם של חולי קורונה חשובות כי מהן נגזר אופן הטיפול הרפואי ודחיפותו, לצד ביצוע ניסוים קליניים. ההגדרות משתנות לעיתים בהתאם למידע ולניסיון הרפואי והמחקרי שנצברים.

בין ההנחיות החדשות חולים בעלי ריווי חמצן בדם של 93% ומטה מוגדרים כחולים במצב קשה. קריטריונים כמו ריווי חמצן בדם הוגדרו ברמה דומה (אך לא זהה) כבר מחודש מרץ אבל חלק מהרופאים לא הכירו אותם. בעקבות שינוי הקריטריונים עלו טענות על ניפוח מספר החולים הקשים. נטען שבעבר חולים קשים נזקקו ברובם למכונות הנשמה ועם הקריטריונים החדשים מרבית החולים הקשים אינם זקוקים כלל להנשמה. על פי ד"ר מיקי הלברטל, מנכ"ל בית החולים רמב"ם, בעבר 80 אחוז מהחולים הקשים היו מונשמים בעוד שעם הקריטריונים החדשים היחס הוא 36 אחוז.[42]

אחרי גל התחלואה הראשון חל שינוי בהנחיות הטיפול לפיהן יש לדחות הנשמה ככל שניתן. זאת בשל היבטים שליליים בחיבור למכשירי הנשמה על חולים. [43] לפי פרופ' רונן בן-עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב, אחוזי התמותה של חולי קורונה מונשמים גבוהים - כשליש מהחולים מתים ולכן הגישה הרווחת היא לטפל במגוון אמצעים, תרופתיים ומכניים, כדי למנוע צורך בהנשמה. כמו כן, ירידה בריווי החמצן בדם היא סימן האזהרה המוקדם ביותר להחמרה במצב החולה, וזו הסיבה לכך שהיא נקבעה על ידי רשויות הבריאות בעולם כקריטריון קובע למחלה קשה. בנוסף טען בן-עמי שאלו חולים שצריכים להיות מאושפזים תחת מעקב וטיפול אינטנסיבי למניעת החמרה במצבם.[44]

פעילות הממשלה להתמודדות עם המגיפהעריכה

מדיניות סגר וריחוק חברתיעריכה

עם היוודע דבר המגפה בסין, ישראל נקטה מדיניות שהתירה המשך שגרה למשך זמן רב, תוך הגבלה הדרגתית של הכניסה לישראל והתנועה בתוכה. צעד זה נחשב כצעד קריטי וישראל היא בין המדינות הבודדות שנקטו בו בתחילתה.

המדיניות בתחילת הדרך הסתמכה בעיקר על שיתוף הפעולה של האזרחים. בנתב"ג לא הייתה עמדת בדיקה לנוסעים[45] ולא נמנעה נסיעת נוסעים חוזרים בתחבורה ציבורית. בהדרגה הוחל באכיפת הבידוד באמצעות ביקור פקחים בבתי מבודדים, סיוע המשטרה ודיווח אזרחים ב"מלשינון".

 
מחסום בירושלים, במהלך הסגר הכללי שהוטל ביום העצמאות ה-72

במרץ, בעקבות עלייה מעריכית במספר הנדבקים, הוקשחה מאוד מדיניות הבידוד ומניעת התקהלויות, לצד השקעת מאמץ בהגדלת מספר הבדיקות. בהדרגה הוטלו איסורים על אירועים עם 100 משתתפים, שהוחמר בהמשך למניעת התקהלות של 10 אנשים ולבסוף ל-2 אנשים שאינם בני אותה משפחה. כן נאסר להתרחק ממקום המגורים למעלה ממאה מטר למעט הצטיידות במזון ובתרופות. בערים בהן נמצא שיעור הדבקה גבוה, הוטל הסגר מקומי וכן לקראת פסח נאסרה התנועה בין ערים. בסוף אפריל, ישראל החלה לאפשר פתיחה של עסקים מסוימים ולהקל על חלק מההנחיות. בחגים ומועדים הוחמרו ההנחיות. בתחילת מאי, החלו להיפתח מוסדות החינוך. ההקלות המשיכו במהלך מאי.

בסוף מאי, המנכ"ל היוצא, משה בר סימן טוב, דיווח שזוהתה עלייה בתחלואה - בעיקר בבתי הספר. נאמר שיש להקפיד על ההנחיות ולהימנע משאננות. יש לשוב ולהימנע ממפגשים עם המבוגרים, הנמנים עם קבוצת הסיכון להידבק בנגיף. "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף המנכ"ל. "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה".[46] תמך שסיוע כלכלי יאפשר לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות. למחרת, הוחלט להתרכז בבדיקות נרחבות, הסברה, אכיפה והרתעת עסקים שיפרו את ההנחיות.[47] בהמשך, הוחזרו מגבלות.

אחרי מינויו לממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה, החל פרופ' רוני גמזו לגבש תוכנית שלא הגיעה לכדי יישום.[48]

בהמשך, הוקלה הכניסה בטיסות למדינה כחלק ממתווה. בסוף 2020 הוטלו 2 סגרים ארציים נוספים וביניהם הקלות.

החמרות מקומיותעריכה

במהלך המגפה, הוטלו סגרים מקומיים או הגבלות מקומיות. בתחילה, הופעלו בעיקר תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (אזור מוגבל), כשהראשונה הייתה בני ברק. בהמשך הוחלפו בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. לפי תוכנית הרמזור, ההגבלות היו אמורות להיקבע לפי צבע היישובים.

בידודעריכה

  ערכים מורחבים – צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה, חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש

אחד הקשיים הגדולים בהתמודדות עם הנגיף הוא שתסמיניו וגילויו אינם מתאפשרים בימים הראשונים, ובשל כך נשאיו ממשיכים להדביק אנשים נוספים. התסמינים מופיעים בין ימים אחדים ל־14 יום, ולכל צעד חשוב במניעת התפשטות המגפה הוא בידוד של מי שנחשד שהוא חולה, או מי שחזר ממדינה נגועה.

ב-12 בפברואר פרסם משרד הבריאות צו, המאפשר כפיית בידוד בבית חולים.[49] צו נוסף כלל הנחיות למעסיקים, בעניינו של עובד שנשלח לבידוד בית.[50]

בנוסף פרסם משרד הבריאות תעודת מחלה גורפת, לכל עובד השוהה בבידוד, כך שיש לראות זאת כהיעדרות מחמת מחלה, ללא צורך בתעודת מחלה אישית.[51]

מלוניות קורונהעריכה

 
מלונית הבידוד בדן פנורמה תל אביב עם צוות פיקוד העורף, 17 במרץ 2020

בחודש מרץ, הקים משרד הביטחון "מתקני בידוד חוץ-ביתיים", על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה בבידוד ביתי. מספר מתקנים עברו הסבה ל"מלוניות בידוד" בסיוע פיקוד העורף: מתקני יחד למען החייל, מלונות ובהם דן פנורמה תל אביב ודן ירושלים.[52]

כוונת משרד הבריאות להכשיר כמתקן לאשפוז חולי קורונה קלים, גם את המרכז הגריאטרי בראשון לציון מלב"ן שנמצא באחריותו, מוסד שמעמדו היה מצוי במחלוקת טרם המשבר, עוררה התנגדות.[53] לאחר שנדחתה עתירה של משפחות מאושפזים לבית הדין המחוזי, ב-21 במרץ הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה. באופן דומה, כוונתו לפנות את המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שהם ללא מתן הודעה מוקדמת למשפחות נתקל בהתנגדות עזה.[54]

אכיפה ואיכון סלולריעריכה

מאז החלת מדיניות הבידוד של החולים החשודים, התפרסמו מקרים של הפרת צווי הבידוד. כן התגלו קשיים בביצוע חקירות אפידמיולוגיות הן בשל העומס הגובר הנובע מריבוי המקרים או אי שיתוף פעולה מלא מצד חלק מהנדרשים לבידוד מסיבות שונות.

בשל כך הוחלט להתחיל באכיפת הבידוד על ידי משרד הבריאות בשילוב עם המשטרה. במספר מקרים ביצעה המשטרה מעצר של מפירי בידוד,[55] והוחלט לפתוח תיקים פליליים כנגד מפירי הבידוד ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים לאכיפת הבידוד.[56]

ב-16 במרץ אישרה הממשלה את תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), שאפשרו איכון סלולרי של חולה קורונה ושל אדם החייב בבידוד בית עקב חשש שחלה במחלה זו, גם ללא צו בית משפט המורה למסור נתונים אלה. המשטרה רשאית להעביר את המידע למשרד הבריאות. בנוסף אושרו תקנות שעת חירום נוספות שהסמיכו את השב"כ לעשות שימוש ב'כלי' כדי לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי בנוגע לתקופה של 14 הימים שלפני אבחונו של חולה, לצורך סיוע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית.

 
מדבקת שמירת מרחק בתחנת משטרה

בעקבות דיון ועדת חוץ וביטחון בנושא, הסתבר שהשב"כ גם בוחן את פירוט היסטוריית השיחות.[57] בהמשך, קודם חוק שיחליף את התקנות. האיכון הופסק ביוני. ביולי, אושר חוק שהסמיך את השב"כ לסייע למשרד הבריאות בחקירות אפידמיולוגיות באופן זה.[58]

בהמשך קבעה ועדת השרים שהסתייעות בשב"כ לחקירות אפידמיולוגיות תוגבל למקרים נקודתיים, החל מ-20 בינואר 2021 בכפוף לתנאים.[59]

ב-1 במרץ 2021 בג"ץ בהרכב של שבעה שופטים קבע שאיכון שב"כ לגבי כלל האוכלוסייה יופסק ויוגבל רק לחולים שלא משתפים פעולה עם החקירה האפידמיולוגית. בסוף מרץ 2021 החליטה ועדת חוץ וביטחון שיופסק האיכון.[60]

מדיניות הכניסה והיציאה מישראלעריכה

  ערך מורחב – השפעת מגפת הקורונה על ישראל#סגירת גבולות בין-לאומיים

עוד לפני שהתגלו חולים בישראל, נקטו הרשויות פעולות ראשוניות למניעת כניסת המחלה למדינה על ידי נשאים החוזרים ממדינות נגועות. החוזרים מחוץ לארץ נדרשו להיכנס לבידוד, ומי ששהה בשבועיים האחרונים במדינה נגועה, או היה במגע עם אדם ששהה שם, ופיתח תסמינים של המחלה נדרש להגיע לבית חולים.

תחילה, חלה ההוראה רק על החוזרים מווהאן שבסין, אולם בהדרגה התרחבה למדינות נוספות בהן הייתה כמות גבוהה של נדבקים, וב-9 במרץ ההוראה כללה את החוזרים מכל המדינות, וצומצמו הטיסות לחו"ל באופן כללי.

באמצע אוגוסט התאפשרה חזרה מחוץ לישראל בלי בידוד על בסיס מנגנון משתנה שהגדיר "מדינות ירוקות" שלא מצריכות בידוד. בדצמבר שבו והוגדרו כל המדינות כאדומות.

מידע והסברהעריכה

 
פשקוויל שהופץ בבני ברק בעיצומה של המגפה

בתקופת המשבר, למשך פרק זמן מסוים שודרו מדי ערב הודעות לציבור מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים ואישים נוספים כגון מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב וסיגל סדצקי. בהמשך משרד הבריאות הפיק קמפיינים ייעודיים.

ב-20 באפריל, לאחר שבכלל ההודעות לתקשורת נמנע מעיתונאים להציג שאלות לראש הממשלה או שאר בעלי התפקידים, תא הכתבים המדיניים וארגונים נוספים פנו בתלונה למשרד ראש הממשלה בדרישה שיתאפשר להעלות שאלות, תוך התחשבות בהנחיות הבריאות.[61]

בכירי משרד הבריאות הרבו להתראיין מידי ערב על מנת להעביר מסרים לציבור.[62][63]

פיקוד העורף השיק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי.[64]

המשרד לשוויון חברתי הפעיל מוקד מיוחד (8840) עבור מידע לגיל שלישי. גם אתר כל-זכות הנגיש מדריכי זכויות ייעודים למשבר ודף עדכונים על ההקלות הממשלתיות.[65]

ארגון נגישות ישראל קרא ב-19 במרץ להנגיש את השירותים לאנשים עם מוגבלות.[66]

ציבורים שונים התריעו על היעדר הסברה בשפות שאינן עברית, כגון ערבית, צרפתית, רוסית ואמהרית.

הופצו סרטוני הסברה מטעם משרד הבריאות ומטעם לשכת הפרסום הממשלתית ששודרו ביוטיוב, בטלוויזיה ברשתות החברתיות וכו'.[67][68] למשל, הופץ סרטון המציג את שרשרת ההדבקה. הסרטון הופץ במספר שפות ובמספר מדינות ביקשו להשתמש בסרטון.[69]

כמעט שנה לאחר תחילתה, מערך ההסברה הייעודי למגפה טרם פעל.[70]

הסברה לציבור הערביעריכה

לאחר פער ממושך ותלונות על אי הנגשת מידע בערבית, מונתה סוזאן מזאווי כדוברת לציבור הערבי מטעם משרד הבריאות.

האתרים שהוקמו מטעם משרד הבריאות[71] ופיקוד העורף[72] הכילו פרק שלם בערבית המנגיש את המידע וההנחיות הקשורים למגפה.

ב-17 במרץ, הוציאו אנשי הדת בחברה הערבית הוראה לסגור את מקומות התפילה וגם לא מעט פסקי הלכה שאסרו על אנשים להיות בתפילות מרובות משתתפים.[73]

הנחיות והסברה בציבור החרדיעריכה

יהודה משי זהב מארגון זק"א התריע כי חלק גדול מהציבור החרדי מנותק מאמצעי התקשורת וכן הצביע על כך שראשי מערכת הבריאות לא נפגשו עם הבד"ץ ואנשי העדה החרדית.

אל מול עדויות של הפרת הנחיות, התקבלו תלונות על הסברה לא מספקת לציבור החרדי ומידע לא מותאם לאופן צריכת התקשורת בציבור החרדי.[74][75]

בזמן המשבר הוקם מטה הסברה נפרד לציבור החרדי, בניהולם של יועצי התקשורת מני חדד ואבי בלומנטל,[76] הופעלו אמצעים ייעודים כגון כריזת רחוב ועיתון מיוחד.[77]

ב-16 באפריל נודע כי הנחיות משרד הבריאות לכניסה לבידוד לא הגיעו למנויי הטלפונים הכשרים, חרף פניית משרד התקשורת לוועדת הרבנים לענייני תקשורת. תלונה בעניין הוגשה למשרד מבקר המדינה.[78]

הרב אלימלך פירר פרסם מאמר על דעתם של הרבנים חיים קנייבסקי, גרשון אדלשטיין ושלום כהן, בו קריאה לכל מי שיכול להתחסן - ללכת ולעשות כן.[79]

אומדן אפקטיביות הצעדיםעריכה

בשל מאפייני המחלה, השפעות המדיניות קורות תוך שבועיים ואכן תוצאות הקשחת המדיניות לא איחרו לבוא-במהלך אפריל היה מיתון בקצב ההדבקות. מאידך, נתון זה התקבל כאשר הבדיקות הושהו בשל צמצום מלאי הריאגנטים הדרושים לביצוע בדיקות ולכן מספר הנשאים המאומתים אינו העיד על מספר הנשאים בפועל.

ב-24 במרץ, הודלף שראש הממשלה נתניהו הציג לשריו תרחיש עתידי שחזה מיליון חולים ו-10 אלף מתים בסוף אפריל. פרופ' גבי ברבש, שהיה בצוות קבלת ההחלטות, קבע שהתרחיש שגוי.[80] התרחיש גם סתר את תרחיש הייחוס של משרד הבריאות. התרחישים התעדכנו לאור נתוני התחלואה, הצעדים שבוצעו (כמו סגר או סגירת מקומות) והמחקר המואץ שנעשה על הנגיף ברחבי העולם. מודל הייחוס חושב במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה, המייעץ למשרד הבריאות. לפי מודל הייחוס מ-3 במרץ, בתרחיש של הדבקה גבוהה (כל אדם מדביק 2), שיא המגפה היה אמור להיות תוך 4 חודשים, ביולי, וסיומה היה אמור להיות בנובמבר 2020 (1.4 מיליון חולים, כ-22 אלף מתים מקורונה. 42.5 אלף מיטות היו נדרשות בשיא המגפה כשבמרץ היו בישראל 16 אלף מיטות ששימשו לצרכים רבים). הדבקה נמוכה יותר האריכה את משך המגפה אבל הורידה את התחלואה והתמותה (שיטוח עקומת התחלואה). היה חשש שתחלואה גבוהה תיצור עומס ואף קריסה בבתי החולים שתפגע בטיפול בחולי קורונה ובחולים אחרים, דבר שישפיע בין היתר על התמותה. המודל התייחס למצב שהיה לפני צעדי המנע שננקטו. במשרד הבריאות דחפו לביצוע צעדי ריחוק חברתי ואף סגר - כך שקצב ההדבקה ירד לפחות מ-1, קצב שבו מספר החולים החדשים מתכווץ.[81] בהמשך עודכן מודל הייחוס לפי הגורמים השונים.[82]

ב-11 באפריל, פורסם דוח של מכון גרטנר שחקר את קצב ההדבקה במרץ.[83] ב-6 לחודש, קצב ההדבקה היה קצת פחות מ-3, כלומר כל אדם הדביק בממוצע קצת פחות מ-3 אנשים. אחרי יומיים, הקצב ירד ל-2.5. למחרת, בזמן חג הפורים, קפץ ל-3.2. ב-15 לחודש, ירד ל-1.6. אחרי שבוע, הוא ירד ל-1.3 והמשיך לקטון.[84] מקדם ההדבקה ב-22 באפריל היה קטן מ-1.[85]

בתחילת אפריל, בשל הפער בביצוע הבדיקות, לא היה ניתן להשען רק על מדד הנדבקים החדשים ולכן המדדים שלפיהם בוצעה אמידה של התקדמות הטיפול במגפה כללו בנוסף למספר המאומתים החדשים גם את שיעור החיוביים מכלל הנדבקים ומספר המאושפזים והמתים. ב-13 באפריל ישראל ניצבה במקום 6 מתוך 23 מדינות המערבי בדירוג עולה של מספר הנפטרים למיליון איש, ובמקום אחד מעל החציון במספר הנדבקים ובמספר הבדיקות למיליון איש.[86] חודש לאחר מכן השתפר מעט דירוג ישראל, בעוד שיעור הבדיקות יחסית לאוכלוסייה נסק. עם זאת ניכר באוכלוסייה (ואף בכנסת[87]) התרופפות ניכרת ברמת ציות לתקנות. תוצאותיה לא באו לביטוי עד סוף מאי, שבו דווחה התפרצות גדולה בבית ספר בבירה.[88][89]

למדד יחס האוכלוסייה/מקרי מוות יש מגבלות: מדיניות הדיווח של המדינות, כולל מדינות המערב אינה אחידה, והדירוג אינו לוקח בחשבון את התפלגות הגילאים במדינות השונות-באוכלוסייה ישראל קיים שיעור צעירים גבוה יותר ביחס לחלק מהעולם. ב-13 באפריל, אחרי מועד היעד שנקבע ותקופה של ירידה, ישראל עשתה כ-10 אלף בדיקות.

ב-30 במרץ, חוקרים ממכון רקח לפיסיקה העריכו שהמגמה באותה עת שיקפה צפי ל-500 חולים קשה באמצע אפריל.[90] לפי המדד, הגעה למספר נמוך בהרבה של חולים קשה מעידה על טיפול אפקטיבי. במאי, כמות המאומתים היומית הידועה הייתה דו ספרתית. כמות החולים הקשים קטנה מ-182 באמצע אפריל ל-62 באמצע מאי. ביחס לעולם, ישראל מוקמה במקום ה-33 במספר הנדבקים המדווחים, לאחר שבאמצע אפריל ישראל דורגה במקום ה-18.[91]

לפי משרד הבריאות, קצב הסרת ההגבלות בישראל נחשב כמהיר ביותר במדינות שהטילו סגר, נכון לאמצע מאי. הם אמרו שבשל העובדה שמעט מאוד ישראלים גילו תסמיני קורונה וביקשו להיבדק, מספר הבדיקות ירד באופן משמעותי. הובע חשש שהדבר עלול להביא לכך שמוקדי הדבקה משמעותיים יוחמצו ויגרמו להתפשטות נוספות ודרמטית בכל המדינה.[92] לפי מחקר באוניברסיטת תל אביב ממאי, כ-70% משרשראות ההדבקה בישראל הגיעו מארצות הברית. שאר המקרים הגיעו בעיקרן ממדינות אירופה, ובראשן בלגיה וצרפת. הנגיף לא הגיע כמעט ממוקדי ההתפרצות הראשונים, כמו סין דרום קוריאה וסינגפור, מהן נאסרו הטיסות בשלבים המוקדמים של הטיפול בהתפרצות. נוסעי האונייה "דיימונד פרינסס", שהובאו היישר לבידוד כששבו מיפן לא הפיצו את הנגיף. נגיפי הקורונה הראשונים הגיעו לישראל רק בסוף חודש ינואר, לא לפני כן. לחוקרים יש שני הסברים: ראשית, חובת הבידוד על השבים מארצות הברית הוטלה באיחור, 39 ימים אחרי שנאסרו טיסות מסין. כמו כן, מהמחקר עלה שחלקם לא הקפידו באופן מלא על הנחיות הבידוד, מה שתרם להדבקה.[93]

בסוף מאי עלה מספר החולים המאומתים החדשים. בלטו התפרצויות בבתי ספר.[94] זאת כשבועיים אחרי ביטול הקפסולות במוסדות החינוך. ביוני עלה מספר החולים הקשים החדשים במקביל לעלייה בתחלואה וגורמים נוספים.[95] מספר המונשמים נשאר קבוע בממוצע. חל פיחות בשימוש בהנשמה בשל שינוי בטיפול לפיו יש לדחות הנשמה ככל שניתן.[מ 29] גם מספר זה עלה בהמשך. כמות הבדיקות גדלה מאוד למעל 15 אלף בממוצע ובהמשך למעל 40 אלף.

לא היה מערך תחקירים אפידמיולוגי[96] יעיל ומהיר שמטרתו צמצום תחלואה. מנגנון תחקור מסוג זה הוזכר גם בדוח של מכון גרטנר מ-11 באפריל (כשאיכוני השב"כ פעלו) ובתוכנית של המטה לביטחון לאומי.[97][98] בסוף יוני, פורסם דוח נוסף של המכון שמייעץ למשרד הבריאות. לפי הדוח, החל מ-21 באפריל, מקדם ההדבקה המוערך החל לגדול ועקף את 1 בסביבות ה-12 מאי. ב-11 ביוני, מקדם ההדבקה היה מעל 1.4.[99] בתחילת יולי, ישראל לא הוכנסה לרשימת המדינות הבטוחות לטיסה של האיחוד האירופי.

בתחילת אוגוסט, מקדם ההדבקה היה סביב אחד. לפי גמזו, ישראל סבלה מ"תחלואה מהגבוהות ביותר בעולם, אולי אפילו הגבוהה ביותר של חולים פר נפש".[100] הממשלה לא הצליחה להורידה. ב-15 בספטמבר מקדם ההדבקה היה 1.551 ומדדי התחלואה גבהו. זאת שבועיים אחרי פתיחת שנת הלימודים. היה חשש מפגיעה בסטנדרט הטיפולי, משחיקת צוותים, ומעליה בעומס על מערכת הבריאות אם לא יינקטו צעדים לריסון ההדבקה ואם לא יוזרמו אמצעים נוספים לדרגי השטח.[101] אותו עומס היה בבתי החולים וברפואה בקהילה. בהמשך דווח שחלה ירידה באיכות הטיפול הרפואי.[102]

בתחילת אוקטובר, רק בארגנטינה, מונטנגרו, מקסיקו ואקוודור מספר המתים היומי לנפש היה גבוה יותר. במקביל החלה ירידה במדדים האחרים. מקדם ההדבקה ב-13 באוקטובר היה 0.66. בנובמבר חזר לסביבות 1, כאשר החלה הממשלה להתיר חזרה הדרגתית לפעילות, והתקשתה להתמודד עם קבוצות לחץ שקראו להגביר את קצב הסרת המגבלות. הקנסות למפירים לא הוגדלו בלחץ הסיעות החרדיות.[103] בהמשך היה מעל 1. עלו המדדים לשיא נוסף. בתחילת הסגר, מקדם ההדבקה ירד מ-כ-1.2 ל-0.9 אך בהמשך עלה ל-0.99.[104] אחר כך ירד ל-0.79. שבועיים לאחר היציאה מהסגר, החל לעלות לקראת 1, אולם במהלך מרץ החל לרדת חזרה.

בסוף 2020, שבו לישראל נדבקים מאיחוד האמירויות, טורקיה אוקראינה וארצות הברית.[105]

בתום גל התחלואה הראשון, המליצו צה"ל ומשרד הביטחון לערוך תחקיר ארגוני מדינתי וליישם לקחים לקראת התפרצות ארצית עתידית. לצד התוצאות הטובות שהשיגה ישראל בגל הראשון, הוצגו לקחים לשיפור, כשלים ופתרונות אבל הם נותרו ללא מענה והתחקיר לא התקיים.[106] לאחר גל התחלואה השלישי, הוקמה במשרד הבריאות וועדה להפקת לקחים על החלטות שהתקבלו במשרד במהלך המגפה.[107]

ביקורת על התנהלות הממשלהעריכה

על רקע המשבר הפוליטי בישראל, עד מאי, כיהנה ממשלת מעבר והכנסת פעלה במשורה. הממשלה התקינה עשרות תקנות שעת חירום, שדי בהחלטת ממשלה כדי לאשרה. בהמשך החלה חקיקה.[108] היו ועדות כנסת זמניות שפיקחו על התנהלות הממשלה והייתה תקופה שבה הוועדות לא פעלו. אחרי תקופה זו, הוקמו מחדש ועדות והוקמה ועדת הקורונה במטרה למדוד את התנהלות הממשלה בזמן המגפה. דוגמה לפיקוח על הממשלה הוא חוק העוסק באיכון טלפון סלולרי ומעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה. החוק הוקפא עקב ביקורת, שאלות והסתייגויות של חברי ועדת חוץ וביטחון.[109][110] שומרי סף כמו היועמ"ש ובית המשפט הגבוה לצדק תיפקדו.[111] בהמשך הוקמה ממשלה חדשה שהפכה לממשלת מעבר בסוף 2020.

התנהלות המדינה הייתה בעיקר תחת סיקור וביקורת תקשורתית. הכתבת נעה לנדאו עתרה לבג"ץ יחד עם עיתון הארץ, עורכי-הדין שחר בן-מאיר ויצחק אבירם והתנועה לחופש המידע, כדי להתיר עיון בפרוטוקולים ובתמלילים של ישיבות הממשלה בנושאי המגפה. כמו כן, הם עתרו בשביל פרסום של החומרים שעל בסיסם התקבלו ההחלטות. בהמשך הצטרפו שקוף, כלכליסט, כאן 11 וגלובס. המדינה הסכימה לפרסם את המצגות ופרוטוקולי הדיונים אך לא את התמלילים.[112][113]

חיסוןעריכה

  ערך מורחב – לתת כתף
 
מתחם חיסונים בכיכר רבין

בפברואר 2020 החל המכון הביולוגי בפיתוח חיסון נגד קורונה, BriLife. לשם כך הובאו על ידי משרד הביטחון, משלוחים מסין של הנגיף. נרכש חיסונים מכמה חברות.

המבצע לחיסון האוכלוסייה נפתח ב-20 בדצמבר 2020, לאחר אישור החירום לחיסון במינהל המזון והתרופות האמריקני. בסוף 2020 ישראל הייתה במקום הראשון בעולם, במספר המתחסנים ובשיעור המתחסנים ביחס לאוכלוסייה. תוך מספר שבועות החלו את תהליך החיסון עשרות אחוזים מאזרחי המדינה.

פעילות גופי הביטחון והמודיעיןעריכה

ההתמודדות במגיפה עוררה את ראשי קהילת המודיעין והביטחון לרתום את המסגרות שתחת פיקודיהם על מנת לסייע לגופים הממלכתיים לטפל במגיפה בהיקפים גדולים שהתחייבו מהמצב, זאת מעבר לתחומי אחריותם המקובלים.

משטרת ישראלעריכה

במסגרת האחריות של משטרת ישראל על אכיפת תקנות קורונה רשמה המשטרה עד סוף 2020 כ-467 אלף דוחות, בהם יציאה ממקום המגורים לפעילות שאינה מותרת או אי עטיית מסכה.[114] תגבור כוחות שיטור, אבטחה ופיקוח: עיבוי כוחות שיטור, משמר הגבול ופיקוח לטובת אכיפת נוהלי סגר ואיוש מחסומים.

אמ"ןעריכה

  • מחקר, ניתוח נתונים והערכת מצב לטובת גיבוש מדיניות פעולה לאומית: במרץ 2020 הוקם בכפיפות לאגף המודיעין בצה"ל מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. עוסק במחקר מערכתי ורפואי אודות המגפה בישראל ומחוצה לה. מרכז המידע מפרסם באופן תקופתי דו"חות מצב והערכות על מגמות בהתפשטות המגיפה והמלצות לגופים הממלכתיים על דרכי פעולה אפשריות[115]
  • תגבור כוחות למשימות סיוע ותמיכה לוגיסטית בעורף: חלוקת מזון, תרופות ומצרכים חיוניים למוקדים מרכזיים במרכזי אוכלוסייה ותחלואה. כמו כן, מאמץ זה כלל סיוע בייצור מסגרות בידוד לחולים מאומתים. המאמץ מובל על ידי פיקוד העורף.
  • פיתוח וייצור פתרונות טכנולוגיים: סדרת מאמצים טכנולוגיים לייצור פתרונות חדשניים בתחום הרפואה המבוססים יכולות צה"ליות. מאמצים אלו מובלים ברובם על ידי היחידה הטכנולוגית של מערך המבצעים המיוחדים. מאמצים אלו כוללים ייצור של מכונות הנשמה, הסבת אמבולנסים ועוד.
  • פינוי חולי קורונה יחד עם תקציב ייעודי להסברה. לדוגמה, ביולי הורה שר הביטחון על מבצעים ממוקדים בערים מסוימות. במהלכם, ניתנות לערים שבהן תחלואה גבוהה חבילות הכוללות הקצאת מקומות ייעודיים במלוניות ואמצעי הסברה מותאמים.[116]

במקביל, פעל בתחומים נוספים כמו הסברה באמצעות הרשתיות החברתיות של פיקוד העורף והעלאת המורל הלאומי באמצעות חיל החינוך והנוער - הופעות הלהקות הצבאיות, הרצאות, ופעילויות נוספות.

הנצחהעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

פרסומים בגופים רשמיים
מפות
מחקרים
קישורים נוספים

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 13 באפריל 2021, 00:36 שעון ישראל
  2. ^ "קורונה: עדכונים בערוץ טלגרם של משרד הבריאות". 
  3. ^ איתמר אייכנר, הפעימה השלישית תתקיים כמתוכנן: מסעדות וגני אירועים ייפתחו ביום א', באתר ynet, 1 במרץ 2021
  4. ^ אושרה הפעימה הרביעית: ילדים בבריכות ויותר צופים במופעים ומגרשים | כל השינויים, www.ynet.co.il, ‏2021-03-18
  5. ^ טבלת קורונה ביישובים לפי מאגר משרד הבריאות, נכון ל-10 באפריל 2021 (פורסם למחרת 11 באפריל)
  6. ^ אתר משרד הבריאות נכון לתאריך 11 באפריל 2021
  7. ^ מספר תושבים בכל ישוב לפי נתוני למ"ס לסוף 2019
  8. ^ "לא עבור כולן הבית הוא מקום בטוח להיות בו בזמן הסגר", באתר ‏מאקו
  9. ^ ענבר טויזר, משרד הבריאות: הנחיות לטיפול בחשד לנושאי "הנגיף הסיני", באתר ynet, 23 בינואר 2020
  10. ^ רוני לינדרנופלים כמו זבובים: מחלקות שלמות נשלחו לבידוד - ובתי החולים יעברו לעבודה במשמרות, באתר TheMarker‏, 21 במרץ 2020
  11. ^ מבקר המדינה על המוכנות להתפרצות מגפה: "אין מספיק מיטות, אין תוכנית להשלמת הפערים"הדו"ח בפורמט PDF
  12. ^ כאן חדשות, דיווח, טוויטר (ארכיון)
  13. ^ N12 - מעקב N12: האם מטפלים בכישלונות שהביאו להתפרצות?, N12, ‏2020-07-14
  14. ^ הושגה הסכמה לסיום שביתת האחיות שהחלה היום, ynet, ‏20 ביולי 2020
  15. ^ פרופ' גמזו: אם נטיל סגר על ערים אדומות - הוא יכלול הגבלות תנועה, כאן| אפרתי, עידו (11 באוגוסט 2020). "יחידות לטיפול נמרץ נסגרות בשל ריבוי חולי קורונה, ובבתי החולים מצביעים על סימני קריסה". הארץ (בעברית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-09-02. בדיקה אחרונה ב-11 באוגוסט 2020. 
  16. ^ משרד הבריאות מקצר חקירות אפידמיולוגיות, פחות אנשים יידרשו לבידוד, ynet, ‏10 ביולי 2020
  17. ^ כאן חדשות, דיווח, טוויטר, ‏8 באוקטובר 2020
  18. ^ אשכנזי, שני (26 בספטמבר 2020). "8,221 נדבקים חדשים אתמול; 13.8% מהנבדקים חיוביים". Globes. בדיקה אחרונה ב-4 בדצמבר 2020. 
  19. ^ הנתונים
  20. ^ רפאל קאהאן, הייתם סמוך לחולה קורונה? אפליקציה חדשה של משרד הבריאות תאתר זאת, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2020
  21. ^ ynet, בינה מלאכותית ושאלונים לציבור - כך מתכוונים מדעני מכון ויצמן לנבא מראש היכן בדיוק יתפשטו נגיפי הקורונה, באתר ynet, 15 במרץ 2020| שני אשכנזי, זה המבחן שעשוי להבחין בסימני קורונה מוקדמים, ואתם יכולים לבצע אותו לבד, גלובס, ‏2 באפריל 2020
  22. ^ אחרי פסח לא נוכל לחזור לחיים נורמליים. זו האמת, ויש לומר אותה בבירור, אתר
  23. ^ וינרב, גלי (5 באפריל 2020). "האם ההצהרה על 10,000 בדיקות קורונה ביום הייתה בכלל ריאלית". Globes. בדיקה אחרונה ב-29 בדצמבר 2020. 
  24. ^ אדריאן פילוט, המעבדות קורסות, ולישראל אין מושג כמה באמת חולים, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2020
  25. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏משרד הבריאות יקצר את ההמתנה לתוצאות בדיקות הקורונה, באתר ישראל היום, 13 במרץ 2020
  26. ^ מעבדות נוספות, ועבודה מסביב לשעון: כך מתגברים את מערך ...
  27. ^ 1 2 משרד הבריאות: תוך שבועיים נבצע 30 אלף בדיקות מדי יום - ערוץ7
  28. ^ כמות הבדיקות עלתה, אך לא מספיקים לטפל בהן: "יד ימין לא יודעת מיד שמאל"
  29. ^ סיון חילאי ואלכסנדרה לוקש, יותר מעשרים אנשי צוות רפואי נדבקו בקורונה: "חסר מיגון בסיסי", באתר ynet, 16 במרץ 2020
  30. ^ גלית עדות, "מסתובבים ביננו אלפי חולים שאנחנו לא יודעים מהם. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לאיטליה", המקום הכי חם בגיהנום, 16 במרץ 2020
  31. ^ הצלחה באיתור חומר חלופי לבדיקות הקורונה: "נוכל לעבוד לפחות שבועיים", ynet, ‏2 באפריל 2020|מחדל הבדיקות: בניגוד להצהרות – המדינה תוכל לבצע רק 12 אלף בדיקות קורונה ביום, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  32. ^ עשרות אלפי בדיקות קורונה עושות את דרכן מסיאול ... - מעריב
  33. ^ מהיום: בדיקות קורונה דרך קופת חולים...
  34. ^ Total COVID-19 tests per 1,000 people, Our World in Data
  35. ^ "התנאי הקריטי ליציאה מהסגר: תוצאות לבדיקות קורונה בתוך 24 שעות - לעומת 8 ימים כיום". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-04-21. בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2020. 
  36. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏קופות החולים יפתחו בשבוע הבא מרפאות ייעודיות לבדיקות קורונה, באתר ישראל היום, 2 באפריל 2020
  37. ^ יותר בדיקות ו"אזורים אדומים": המתווה המסתמן לבלימת הקורונה בבתי האבות, news.walla.co.il (ארכיון)
  38. ^ מהשבוע: עובדי המוסדות הגריאטריים יעברו בדיקת קורונה אחת לשבוע, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  39. ^ "בגל ההתפרצות השני של הקורונה המעבדות יקרסו"
  40. ^ דוגמה1 ו-דוגמה2
  41. ^ בועז אפרת‏, ליצור אחידות בהגדרות: משרד הבריאות עדכן את סיווג מצב החולים בקורונה, באתר וואלה!‏, 12 ביולי 2020
  42. ^ יאיר קראוס, ‏עלייה במספר החולים קשה: שינוי הקריטריונים אינו הגורם, בעיתון מקור ראשון, 15 ביולי 2020
  43. ^ כאן חדשות, המשנה למנכ"ל שיבא, פרופ' ארנון אפק, Twitter, ‏4 ביולי 2020
  44. ^ "קורונה היא המחלה הקלה הקשה ביותר. זה לא אומר שאי אפשר לעצור אותה". הארץ (בעברית). 20 ביולי 2020. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-07-25. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2020. 
  45. ^ דניאל אדלסון, שליח ynet ו"ידיעות אחרונות" לסין, בחזרה מסין, בלי בדיקה בנתב"ג, באתר ynet, 2 בפברואר 2020
  46. ^ בר סימן טוב: מזהים עלייה בתחלואה בקורונה - בעיקר בבתי הספר - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-05-29
  47. ^ שאול אמסטרדמסקי, דיווח, טויטר, ‏29 במאי 2020| דנה ירקצי, מאיה הורודניצ'אנו ובועז אפרת, השרים אישרו: הלימודים יימשכו כסדרם, למעט במוקדי תחלואה ..., news.walla.co.il, ‏30 במאי 2020
  48. ^ N12 - תוכנית הפרויקטור למלחמה בקורונה נחשפת: כל הפרטים, N12, ‏26 ביולי 2020
  49. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8351, 12 בפברואר 2020, עמ' 620
  50. ^ צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8342, 4 בפברואר 2020, עמ' 526
  51. ^ תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020 – עדכון, באתר משרד הבריאות, 24 בפברואר 2020 מפסידים עבודה בגלל הקורונה? דעו את זכויותיכם, באתר כלכליסט, 5 במרץ 2020
  52. ^ עמרי מילמן, במקום בידוד ביתי: משרד הביטחון מקים שלושה מתקני החלמה קבוצתיים לחולי קורונה קלים, באתר כלכליסט, 13 במרץ 2020, קובי פינקלר, פרוייקט מלוניות הבידוד יוצא לדרך, באתר ערוץ 7, 16 במרץ 2020
  53. ^ בר פלג, משרד הבריאות מתכנן לאשפז חולי קורונה במרכז גריאטרי בראשון לציון, העירייה מתנגדת, באתר הארץ, 11 במרץ 2020
  54. ^ רענן בן צור, מחאה נגד פינוי קשישים לטובת מחלקת קורונה: "גזר דין מוות", באתר ynet, 24 במרץ 2020
  55. ^ לירן לוי‏, גבר בן 47 מתל אביב נעצר על ידי המשטרה בחשד להפרת צו בידוד, באתר וואלה!‏, 14 במרץ 2020|איתי בלומנטל, תיעוד: שופינג במקום בידוד ביתי נגמר במעצר צעירה..., באתר ynet, 15 במרץ 2020
  56. ^ שירות כלכליסט ו-ynet, 193 חולים בישראל; המשטרה פתחה 20 תיקים נגד מפרי בידוד, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2020| איציק סבן, ‏אכיפת הבידוד עולה מדרגה: יוקם כוח מיוחד בשיתוף המשטרה לאיתור מפרים, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2020
  57. ^ יקי אדמקר‏, ועדת חוץ וביטחון חשפה: שב"כ בוחן פירוט שיחות של חולי קורונה, באתר וואלה!‏, 26 במרץ 2020
  58. ^ חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) – ויקיטקסט, he.wikisource.org
  59. ^ ועדת שרים החליטה: מעקבי שב"כ אחר נדבקים יצומצמו ב-20 בינואר, הארץ
  60. ^ זקן, דני (29 במרץ 2021). "נדחתה בקשת הממשלה להמשיך ולהסתייע באיכוני השב"כ". Globes. בדיקה אחרונה ב-29 במרץ 2021. 
  61. ^ אורן פרסיקו, במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב לפניות בנוגע למנהגו של נתניהו להימנע מלענות לשאלות, באתר העין השביעית, 20 באפריל 2020
  62. ^ ירון דקל, מאחורי השקפים והריאיונות: כך מתנהלת המלחמה התקשורתית בקורונה, youtube, ‏27/03/2020
  63. ^ "כשהיקפי התמותה יעלו, יגידו שלא עשינו מספיק", www.makorrishon.co.il, ‏2020-03-26
  64. ^ מערכת אתר צה״ל, הושק פורטל חירום לאומי ומוקד טלפוני ייעודי, באתר צה"ל, 18 במרץ 2020
  65. ^ יומן עדכונים
  66. ^ מייסד נגישות ישראל בקריאה לשר הבריאות: "הקפידו על הסדרי נגישות לאנשים עם מוגבלות וקשישים בהערכויות הנגזרות מהמשבר", באתר נגישות לישראל, 19 במרץ
  67. ^ משרד הבריאות, שומרים מרחק על 2 מטרים!, יוטיוב
  68. ^ משרד הבריאות, כדי למנוע התפרצות מחודשת חייבים להקפיד על שלושה כללים חשובים, פייסבוק, טלויזיה
  69. ^   עוצרים את שרשרת ההדבקה (מונגש), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:00)| אורלי הררי, הבקשה של האיטלקים ממשרד הבריאות בישראל, באתר ערוץ 7, 31 במרץ 2020
  70. ^ גל"צ, דיווח, טוויטר, ‏13 דצמבר 2020
  71. ^ فيروس كورونا - وزارة الصحة, נגיף (בערבית)
  72. ^ معلومات وتعليمات للمواجهة مع حالة الطوارئ, info.oref.org.il (ארכיון)
  73. ^ כתבה על הקורונה בציבור הערבי
  74. ^ דעה: החרדים של דנה ויס, באתר גלובס
  75. ^ ד"ר אסף מלחי, ד“ר גלעד מלאך, ד"ר שוקי פרידמן, כיצד מתמודד המגזר החרדי עם נגיף הקורונה?
  76. ^ אטילה שומפלבי, איתי בלומנטל, אלפי חולים, ערים אדומות: "יש משבר אמון חריף בין המגזר החרדי לממסד", באתר ynet, 3 בספטמבר 2020
  77. ^ ynet, עיתון חירום לציבור החרדי: "קורונה דוחה שבת", באתר ynet, 26 במרץ 2020| "עדיף בבית בחיים – מאשר בבית החיים": משרד הבריאות מחדד מסרים לציבור החרדי, באתר ‏מאקו
  78. ^ [ https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325471 שערוריית הטלפונים הכשרים: הוגשה תלונה למבקר המדינה]
  79. ^ N12 - הקריאה של בכירי הרבנים החרדים: כל מי שיכול - שילך להתחסן, N12, ‏2020-12-15
  80. ^ תרחיש האימים שהציג נתניהו לשרים בישיבת הממשלה הלילית, N12, ‏24 במרץ 2020| מהדורת חדשות 12, אמירתו של ברבש, N12, דקה 9:30, ‏24 במרץ 2020
  81. ^ רוני לינדר ושלי אפלברג, מספרים קשים לעיכול: תרחיש האימים שדחף את ישראל לצעדים חסרי תקדים, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2020
  82. ^   ציוץ של שאול אמסטרדמסקי ברשת החברתית טוויטר, אפריל 2020
  83. ^ חזרת המשק בהדרגתיות: אסטרטגיית היציאה מהמשבר של משרד הבריאות, חדשות 13
  84. ^ לפחות 5 תוכניות ליום שאחרי קורונה: חוכמת המונים או בלאגן?, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  85. ^ דיווח]
  86. ^ לפי הנתונים מ-10 באפריל באתר worldmeters.
  87. ^ הוסרו המסכות: חברי הכנסת תועדו מתקרבים זה לזה ומתקהלים..., N12, ‏7 במאי 2020
  88. ^ דורון קדוש (כתב גלי צה"ל), דיווח, טוויטר, ‏28 במאי 2020
  89. ^ כמה תלמידים חלו בכל בית ספר - הפילוח העדכני, N12, ‏29 במאי 2020
  90. ^ יאיר קראוס, ציוץ בטוויטר
  91. ^ "רק" 135 חולי קורונה חדשים השבוע, אושרו הקלות לקיום אירועים
  92. ^ החשש שמונע הקלות נוספות: ויכוח על פתיחת המסעדות, N12, ‏14 במאי 2020
  93. ^ אבי בליזובסקי, מחקר גנומי מאוני' ת"א: כ-70% משרשרות ההדבקה של הקורונה מקורן מארה"ב והשאר מאירופה, הידען, ‏19 במאי 2020| N12 – כך השפיע האיחור בעצירת הטיסות מארה"ב על..., N12, ‏17 במאי 2020
  94. ^ "עלייה מדאיגה: 78 חולי קורונה חדשים התגלו אתמול, זינוק במקרים בבתי ספר". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-05-30. בדיקה אחרונה ב-29 במאי 2020. 
  95. ^ כאן חדשות, גרף המתאר את העלייה, Twitter, ‏4 ביולי 2020
  96. ^ אשכנזי, שני. "בישראל עדיין אין כלי לניהול יעיל של מערך החקירות האפידמיולוגיות". Globes. בדיקה אחרונה ב-19 בנובמבר 2020. 
  97. ^ תוכנית ההצלה שאמורה הייתה למנוע את הגל השני - ונתניהו גנז, חדשות 13
  98. ^ חוק איכון הטלפונים: הפתרון הקל לכשלים של הממשלה, N12, ‏25 ביוני 2020
  99. ^ נדב אייל, הדו"ח של מכון גרטנר, טויטר, ‏28 ביוני 2020
  100. ^ ""כל עיר תקבע את גורלה": תוכנית "הרמזורים" של גמזו להורדת התחלואה". TheMarker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2020-08-20. בדיקה אחרונה ב-6 באוגוסט 2020. 
  101. ^ "דגל אדום מהברומטר של גמזו: "על סף אובדן שליטה, ימותו לא רק אנשים עם קורונה"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2020. 
  102. ^ עידו אפרתינתוני משרד הבריאות: חולי קורונה מאכלסים כ–40% מהמיטות הפנימיות וכ–15% מחדרי המיון, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2020
  103. ^ רוני לינדרישראל צועדת בעיניים פקוחות לגל תחלואה נוסף — עוד לפני החיסון, באתר TheMarker‏, 26 בנובמבר 2020
  104. ^ סיבות אפשריות
  105. ^ ירון דרוקמן, איתי בלומנטל, אדיר ינקו, 34% מהנדבקים אתמול הם חרדים, שיעור מתחסנים נמוך בבני ברק ובביתר עילית, באתר ynet, 12 בינואר 2021
  106. ^ טל לב רם, ‏מחדל הגל הראשון: הממשלה התעלמה ממסקנות מערכת הביטחון, באתר מעריב אונליין, 10 ביולי 2020
  107. ^ ועדת חקירה פנימית במשרד הבריאות תבדוק את ההתנהלות בקורונה - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-03-23
  108. ^ כמו הוראת שעה בחוק יסוד: משק המדינה
  109. ^ החוק המאפשר מעקב של המשטרה אחרי מבודדי הקורונה הוקפא, באתר וואלה!‏, 22 באפריל 2020
  110. ^ תומר גנון, כלכליסט, דיון בוועדת חו"ב, טוויטר
  111. ^ תומר גנון, עתירה לבג"צ נגד איסוף המידע על חולי קורונה: "אין פיקוח על עוצמת הפגיעה בפרטיות", באתר כלכליסט, 17 במרץ 2020
  112. ^ חן מענית, ‏"גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה, באתר גלובס, 7 באפריל 2020
  113. ^ שאול אמסטרדמסקי, החלטות גורליות ברבע שעה, ליצמן נעדר מדיונים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 באפריל 2020
  114. ^ המאבק בקורונה: נתוני אכיפה
  115. ^ מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, GOV.IL
  116. ^ N12 - פעם נוספת: התפרצות קורונה בבית אבות משען בבאר שבע, N12, ‏17 ביולי 2020
  117. ^ רקמה אנושית - יד זיכרון לנפטרי הקורונה במדינת ישראל, izkor-covid19.co.il
  118. ^ יוזמה מרגשת: הוקם אתר הנצחה לנפטרי הקורונה בישראל, www.maariv.co.il

ציר זמןעריכה

  1. ^ צו בריאות העם (שינוי רשימת מחלות מידבקות שבתוספת השנייה לפקודה), התש"ף-2020, קובץ התקנות 8334, 27 בינואר 2020, עמ' 464
  2. ^ אוריה אלקיים, עמיחי שטיין וקטי דור, מנכ"ל משרד הבריאות: "חולה קורונה מאומת ראשון בישראל", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 בפברואר 2020
  3. ^ סיון חילאי, התפרצות הקורונה: תלונה נגד מנהל "הפיראט האדום" באור יהודה, באתר ynet, 5 במרץ 2020
  4. ^ מואב ורדי ואיתי שיקמן, תיירים ששבו לקוריאה מישראל אובחנו עם קורונה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בפברואר 2020
  5. ^ חן זנדר, נגיף הקורונה: כ-5,600 ישראלים שוהים בבידוד ביתי, באתר חדשות 13, 1 במרץ 2020
  6. ^ אסף רונאל, חוקרי המכון הביולוגי: ישראל הצליחה לשלוט על מגפת הקורונה, עד שהחלו חגיגות הפורים, באתר הארץ, 3 באפריל 2020
  7. ^ אין תשלום לנהג ודילול אוטובוסים: הגבלות בתחב"צ, באתר "סרוגים", 16 במרץ 2020
  8. ^ איתמר אייכנר ואלי סניור, למי מותר לצאת? כמה נוסעים במכונית? המדריך לתקנות החירום, באתר ynet, 20 במרץ 2020
  9. ^ ירושלים: בן 88 נפטר לאחר שנדבק בקורונה, באתר ‏מאקו
  10. ^ ההגבלות החדשות: תיאסר התקהלות של יותר משני אנשים, תפילה - רק ביחידות, באתר וואלה!‏, 30 במרץ 2020
  11. ^ 1 2 3 מגפת הקורונה: עדכונים אחרונים, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 5 באפריל 2021
  12. ^ אסף זגריזק, עוד דחייה בחזרת הרכבת: תשוב רק ב-8 ביוני, באתר ynet, 24 במאי 2020
  13. ^ עמיחי שטיין ומיכאל שמש, בתי הכנסת והמסגדים ייפתחו החל ממחר בכל הארץ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 במאי 2020
  14. ^ ההקלות, אישורן
  15. ^ קרן מרציאנו, ‏סוגרים בתי ספר, אסורה התקהלות: שכונת עג'מי ביפו, ערערה ורהט הוכרזו אזורים מוגבלים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏17 ביוני 2020‏
  16. ^ כתבי N12, ‏מתי ייכנסו לתוקף ההגבלות החדשות? מה שידוע עד כה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 ביולי 2020‏
  17. ^ דנה ירצקי וקינן כהן‏, מדריך: מה פתוח, מה נסגר - ומתי כל ההגבלות נכנסות לתוקף?, באתר וואלה!‏, 7 ביולי 2020
  18. ^ אסף זגריזק, כך תעבוד התחבורה הציבורית - עד להודעה חדשה | שאלות ותשובות, באתר ynet, 9 ביולי 2020
  19. ^ השרים דנים: הקרב המסתמן בישיבת הממשלה, N12, ‏16 ביולי 2020
  20. ^ דנה ירצקי, טל שלו ויואב איתיאל‏, המרד הצליח: ברגע האחרון, נתניהו וגנץ הודיעו שיידחו את סגירת המסעדות לשלישי, באתר וואלה!‏, 17 ביולי 2020
  21. ^ לקראת סוף השבוע - אלו כל ההגבלות שנשארו בתוקף, N12, ‏24 ביולי 2020
  22. ^ קבינט הקורונה אישר: מתחמי הקניות ייפתחו בסופ"ש, N12, ‏5 באוגוסט 2020
  23. ^ רן בוקר, משרדי הבריאות והתרבות סיכמו: הופעות חיות במתכונת "דרייב אין", באתר ynet, 22 ביולי 2020
  24. ^ דנה ירצקי, יקי אדמקר ומאיה הורודניצ'אנו‏, הגבלות הקורונה החדשות: מספר הנוסעים ברכב יוגבל, הנוכחות בעבודה תצומצם, באתר וואלה!‏, 9 באוגוסט 2020
  25. ^ רן בוקר, איתמר אייכנר, רועי רובינשטיין, מופעי התרבות חוזרים במרחבים פתוחים, הקהל יחולק לקבוצות של עד 20, באתר ynet, 9 באוגוסט 2020
  26. ^ מודל הרמזור ומתווה לתפילה באלול ובתשרי
  27. ^ נעה שפיגל ונעה לנדאו, קבינט הקורונה אישר את "מתווה הרמזור" להגבלות ביישובים לפי רמת התחלואה, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2020
  28. ^ TheMarkerהמדריך לסגר: מה הוא יכלול, מי יעבוד מהבית - ומתי נצא ממנו, באתר TheMarker‏, 10 בספטמבר 2020
  29. ^ יציאה מהבית
  30. ^ גמזו והגורמים הרפואיים התנגדו לסגר מוחלט - נתניהו דחה את עמדתם, וואלה!News, ‏24 בספטמבר 2020
  31. ^ רוטשטיין: "מתקרבים בממדים ליום כיפור, נצטרך ועדת חקירה", ynet, ‏24 בספטמבר 2020| פרופ' רפי ולדן: "הממשלה התקשקשה ... להקים ועדת חקירה", ynet, ‏24 בספטמבר 2020|"בלי ועדת חקירה לאירועי הקורונה - לא נלמד כלום". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2020. 
  32. ^ חברי הליכוד
  33. ^ אסטרטגיית יציאה: כל נקודות המחלוקת ביציאה מהסגר, N12, ‏12 באוקטובר 2020
  34. ^ [ראש שירותי בריאות הציבור הציגה את אסטרטגיית היציאה מהסגר | מעריב, https://www.maariv.co.il (באנגלית)]
  35. ^ יוצאים מהסגר
  36. ^ אדיר ינקו, מאיר אוחיון, אדלשטיין באילת: "העיר הייתה בגסיסה, היו מי שניסו לעשות סיבוב על הגב שלה", באתר ynet, 17 בנובמבר 2020
  37. ^ נוב ראובני, גמזו: יש אור ירוק לקבינט להמשיך בהקלות הבאות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 באוקטובר 2020
  38. ^ קבינט הקורונה אישר: חנויות הרחוב ייפתחו ביום ראשון, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  39. ^ מתלבטים על סגר לילי; נתניהו התייעץ עם מנהיגים בשיחת זום, ynet, ‏10 בנובמבר 2020
  40. ^ בכירים בממשלה: ההקלות בסגר יעצרו, יש עלייה בנדבקים, N12, ‏2020-11-17
  41. ^ דורון גזית, גרף, טוויטר
  42. ^ N12 - עוד פארסה: בגלל קשיים משפטיים - הסגר הלילי ירד מהפרק, N12, ‏2020-12-08
  43. ^ השרים אישרו: אין הגבלות בחנוכה, ייתכן סגר מלא בהמשך, כאן חדשות, ‏10 בדצמבר 2020
  44. ^ כלכליסט ו-ynet, קבינט הקורונה הכריע: סגר לילי מיום רביעי הקרוב, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2020
  45. ^ נדב איל, במקום שאין ממשלה, באתר ynet, 7 בינואר 2021
  46. ^ nhrc fvi uheh tsner‏, מה נותר פתוח, אילו עסקים נסגרים ולאן מותר לצאת מהבית: מדריך לסגר השלישי, באתר וואלה!‏, 27 בדצמבר 2020
  47. ^ קבינט המומחים, מקור1, טוויטר
  48. ^ מקור2, mako
  49. ^ tkgs vunhbr, ‏על חודו של קול: ועדת החוקה אישרה את תקנות הסגר, באתר כיפה
  50. ^ החלטה, תקנות
  51. ^ הקלות בכפוף למספר המתחסנים: תוכנית השלבים ליציאה מהסגר, חדשות 13
  52. ^ ברק רביד, מירב כהן, סוניה גורודיסקי וקינן כהן‏, הגבלת המרחק בוטלה, החינוך יישאר סגור: ישראל יוצאת מהסגר השלישי, באתר וואלה!‏, 7 בפברואר 2021
  53. ^ N12 - איך חוזרים ללימודים, איפה - ומתי: השאלות והתשובות, N12, ‏2021-02-09
  54. ^ עוד תלמידים חוזרים לכיתות, שובם של הקניונים ובתי הכנסת | המדריך להקלות, ynet, ‏2021-02-15
  55. ^ כתבי ynet, הגבלות, קנסות ואוטובוסים: הסגר הלילי נכנס לתוקף, באתר ynet, 25 בפברואר 2021

התמודדות מערכת הבריאותעריכה

  1. ^ אדיר ינקו, פרופ' גרוטו: בתי החולים בצפון ובי-ם מתמלאים ומעבירים מטופלים למרכז, באתר ynet, 14 בספטמבר 2020
  2. ^ מחלקות הקורונה מלאות בחולים: "הצוותים מגיעים לקצה גבול היכולת" - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2021-01-17
  3. ^ במצוקה כספית
  4. ^ N12 - אמבולנסים עם חולי קורונה ממתינים בחניה – עד שיתפנה מקום..., N12, ‏2021-01-25
  5. ^ רוני לינדרתרופה לקורונה? הטיפול שהביא לתפנית במצבו של הנהג החולה, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2020
  6. ^ ישראל דיפנס ו-הפיתוחים של יחידה 81
  7. ^ נדב אייל, תכנית מפורטת להיערכות לאומית בנוכחות הקורונה, טוויטר, ‏28 ביולי 2020 (ארכיון)
  8. ^ השיפור במערך החקירות: 4 שעות ליצירת קשר עם חולה, N12, ‏3 בנובמבר 2020
  9. ^ סיון חילאי, הקריטריונים ישונו? "90% מהבקשות לבדיקות קורונה נפסלות", באתר ynet, 11 במרץ 2020
  10. ^ היבדק וסע – שלוש נקודות בדיקה חדשות - אוטו, www.auto.co.il
  11. ^ מערכת אתר צה"ל, כך נראית המעבדה הצה"לית לזיהוי הקורונה, באתר צה"ל, 24 במרץ 2020
  12. ^ ההבטחה ל-30 אלף בדיקות נעלמה, ומספרן כבר לא נחשף, ynet, ‏7 באפריל 2020
  13. ^ ""נספק חומרים לעוד 12 אלף בדיקות קורונה ביום לפחות"". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-8 באפריל 2020. 
  14. ^ שני אשכנזי, משרדי הבריאות והביטחון חתמו על הסכם עם מיי הריטג'..., גלובס, ‏23 באפריל 2020
  15. ^ ככל שתוצאת בדיקת הקורונה תגיע מהר יותר - הסיכוי להדביק..., N12, ‏12 באפריל 2020
  16. ^ "משרד הבריאות: פחות בדיקות למחלימים, חלק ימתינו יותר עד השחרור". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-7 בינואר 2021. 
  17. ^ השינוי
  18. ^ מומחים לחצו לזרז את הבדיקות למבודדים, אך סדצקי סירבה - עד שהתחלף מנכ"ל, הארץ
  19. ^ המערך האפידמיולוגי קורס: "אנחנו כבר באפיסת כוחות", N12, ‏4 ביולי 2020
  20. ^ איתמר אייכנר ואטילה שומפלבי, המוסד הביא 100 אלף בדיקות. גרוטו: "זה לא מה שחסר", באתר ynet, 19 במרץ 2020
  21. ^ איתי בלומנטל, שני מיליון מסכות בדרך: טיסת מטען מיוחדת לסין, באתר ynet, 4 באפריל 2020
  22. ^ נתניהו: "אם לא נראה שיפור, ייתכן שנצטרך להיכנס לסגר מלא"
  23. ^ מערכת אתר צה״ל, ״אנחנו בשבילכם, לא עד חצי המלכות - אלא כל המלכות״, באתר צה"ל, 26 במאי 2020
  24. ^ אודי עציון, נגיף הקורונה מכניס את רפאל והתעשייה האווירית לשדה קרב חדש, באתר ynet, 31 במרץ 2020
  25. ^ בישראל יש 1,437 מכונות הנשמה פנויות
  26. ^ ועדה משותפת למועצה הלאומית לביואתיקה, ללשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ולמשרד הבריאות, נייר עמדה של הוועדה הציבורית לתיעדוף חולים קשים בתקופת מגפת הקורונה, משרד הבריאות, ‏אייר תש"פ – מאי 2020
  27. ^ הקופות הודיעו שיש חיסוני שפעת לכולם - משרד הבריאות מכחיש, ynet, ‏14 בנובמבר 2020
  28. ^ עידו אפרתיכמה קשה מצבם של החולים הקשים בישראל? "הארץ" מסביר, באתר הארץ, 9 ביולי 2020
  29. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הנשמה


מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןגאורגיההודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלבנוןסוריהסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונטנגרומונקומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתבליזגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקוסנט לוסיהפנמהקנדה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילג'מייקהפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליה (הקבינט הלאומי)ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונההמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונההסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת)הסוכנות האירופית לתרופותמנהל המזון והתרופות האמריקאי
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדרפיתוח תרופות וחיסונים (‏BNT162b2 ‏ • BriLife ‏ • EpiVacCorona ‏ • Gam-COVID-Vac • ‏ mRNA-1273 • ‏ AZD1222)‏
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים לי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהאנדרס טגנל